כתבה בהארץ – קריאת רחוב על שם.


שנים רבות ,שנות ילדות ובגרות ליוו אותי הסיפורים על סבא חיזקי:


אבא של אבא שלי – "איש מברזל","מסגר","ידיים של נפח","בונה המשוריינים" שפרצו את הדרך לירושלים בשער הגיא ובדרך בורמה.

כל השנים הצטיירה בעיניי דמות של איש קשה יום ,איש שגם בגיל 80 היה עובד במחסן העבודה שלו,מרוכז,שקט ,בונה ומייצר הכל מכל וכל , ממציא פטנטים שימושיים לחיי היום יום כמו גם כלים ומכשירים ,צעצועים ושאר צרכים שדרשה השעה והכל בדקדקנות אין סוף סבלנות וסדר מופתי.גם בזקנתו היו לסבא ידיים חזקות שלא היו מביישות אף גבר צעיר ואמותיו היו דרך קבע פצועות עדות למסמר טועה או קרש סרבן.

בעבודה זו: כתיבת ביוגרפיה של בן  משפחה, תוך כדי נסיון לייצר ביוגרפיה אמיתית ואמינה ככל האפשר המתבססת על מקורות ועדויות הצלחתי למפות את חייו של סבא בהקשר הכרונולוגי וגם לגעת אם כי בצורה חלקית באיש עצמו,פועלו ועשייתו.

במהלך המחקר והעבודה בחרתי להתמקד בשנים 1929-1948/51 : ימי הקמת הארץ והתבגרותו של סבא מנער צעיר בן למשפחת מייסדים ממיסדי אחוזת בית לבעל בעמיו ,איש משפחה שגורלו ועשייתו קשורים בעבותות לימי תקומת מדינת ישראל.

בחירתי דוקא בתקופה זו מתבססת על השאלה אותה החלטתי  לנסות ולברר בעבודה זו:

מדוע סבא לא התגייס לצה"ל ולא השתתף בצורה פעילה בקרבות במלחמת העצמאות ובקרבות שקדמו למלחמה?ואיך עובדה זו נתפסה בעיני הסובבים אז ועכשיו?                                                                 (שאלה שנמנעתי מלהעלות על דל שפתיי עד עצםם היום הזה גם בשיח עם סבא בעודו בחיים וגם מול בני המשפחה מטעמים של חוסר סקרנות ופחד מרגישות יתר אפשרית .)

בספר המשפחה : "תגר,טייצ'ר,טג'ר,טאג'יר,תאדזיר,תג'ר 1499-1983 בעריכתו של ברוך תגר (אח מאחיו הגדולים של סבא) שהודפס והופץ ב1983 על ידי ברוך

ושאר צאצאי טאג'ר שמואל וסולטנה נכתב על סבא:

"חיזקיה,נולד ביפו  ב 5.12.1912.גמר לימודים בבית ספר למסגרות, במלחמת העולם השנייה,התנדב לעסוק בתעשיית הנשק כחבר בהגנה,ועבד כמסגר בחברת החשמל בתל-אביב עד יציאתו לגמלאות.נשא לאישה את שושנה בת משה אשולין שנולדה ב 23.7.1914 ביפו".

באתר האינטרנט : אחוזת בית –משפחות מייסדי תל-אביב (www.ahuzatbait.org.il)  נכתב על סבא:

"חיזקיה טג'ר ,נולד ביפו בשנת 1912.קנה לו מוניטין כבעל ידי זהב. היה רתך מומחה ועבד בתעשיית הנשק במחתרת.לקח חלק חשוב בייצור המשוריינים של המדינה שבדרך מובילי השיירות בדרך לירושלים הנצורה.הצטרף לחברת החשמל ועבד בה עד צאתו לגמלאות,נשא לאישה את שושנה בת משה אשולין אף היא ילידת יפו.לחזקיה שני בנים ובת .שמואל עדנה ואיתן.להם בנים בנות שמונה נכדים ונינים.חזקיה נפטר בשנת 2000 בתל אביב."

עם התקצירים המצוטטים מעלה התחלת עבודה זו ,נעזרתי בספר השורשים של משפחת טאג'יר המצויין מעלה  ,שני  ספרי הזכרונות (חותם תגר 1 ו2) שנכתבו על ידי כל דורות המשפחה עד היום שנדפסו והופצו בתפוצה פרטית  בקרב בני המשפחה ,עדויות וזכרונות של אחי סבתי מר אברהם אשל (אשולין),עדות אבי מר איתן תגר וזכרונותיי שלי.

תאריכים:

  1. 5.8.1912- הולדתו של חזקיה שמואל טאג'יר-טג'ר בבית ברחוב רוטשילד 3 ,בן שמיני לשמואל וסולטנה טאג'יר מ 66 המשפחות המייסדות של אחוזת בית.
  2. 3.1917-1918- גירוש המשפחה ע"י התורכים מת"א ,בתחילה לפתח תקוה, לאחר מכן בדצמבר 1917 המשפחה עוברת לירושליים וחזרה לת"א ב 1918 לאחר הכיבוש האנגלי.
  3. 1918-1926- לימודים בבית הספר היסודי תחכמוני ביפו ובהמשך לימודים בבבית הספר יד לבנים בנווה צדק.
  4. 1929 -1926- לימודי מסגרות ומכניקה עדינה בבי"ס מקצועי של ה"מזרחי" בנווה צדק.
  5. 1929-1947- עבודה כמנהל עבודה בחיל ההנדסה הבריטי בפלשתינה במחנה "סרפנד" ליד רמלה בסדנא הצבאית.
  6. 1929-1948 – חבר ב"הגנה".
  7. 1930- מעבר מגורים של המשפחה מהבית ברחוב רוטשילד 1 למגורים בשכירות בבית השופט מאני ברח' יהודה הלוי בגלל ירידת האב מנכסיו ופשיטת רגל עסקית.
  8. 12.6.1936-  חתונה עם שושנה אשולין,1940 בן שמואל,1944,בן איתן,1948 בת עדנה.
  9. XXXX-  מגורים ברחוב מונטיפיורי 44 –כנראה בסמיכות לנישואין.
  10. 1942- נפצע מרסיסים שפגעו בגופו בהפצצת תל אביב ע"י מטוס איטלקי  .
  11. 1947-1948/51- עובד בחברת "מגן צטווד" ועוסק בשריון של רכבים .
  12. 1948/51-1971 – עבודה בחברת חשמל .
  13. 1971-2000- גמלאי חברת חשמל.
  • בכל הליך המחקר לא הצלחתי להגיע לתובנה מוחלטת בדבר המועד בו החל סבא לעבוד בחברת חשמל,יתרה מזו: בניו זוכרים כי בין סיום העבודה בצבא הבריטי לעבודה בחברת החשמל היה גם עצמאי לפרק זמן מסויים ,עובדה שלא הצלחנו להתחקות או להחליט בדבר נכונותה,מכאן התארוך המשוער שבין סיום העבודה בצבא הבריטי לתחילת העבודה בחברת החשמל.

1929-1948/51 פועלו ומעשיו

ב 1929 מסיים חיזקיה את לימודיו בבית הספר המקצועי המזרחי בנווה צדק.הוא מסיים לימודיו במסלול מסגרות ומכניקה עדינה וזאת לפי עדויות בני המשפחה וזכרונותיהם למרות שאין בנמצא תעודות המעידות על הסמכה זו.בתום לימודיו והוא בן 17 מתחיל חזקיה לעבוד כאזרח עובד צבא בסדנא הצבאית של חיל ההנדסה הבריטי שהיתה ממוקמת בבסיס "סרפנד" שליד רמלה והיתה מופעלת כולה בידי אזרחים תושבי פלשתינה ואנגלים ועליהם פיקח קצין אנגלי שש"שמו" היה ה"מייג'ור".

על תקופה זו ניתן ללמוד מדבריו ועדותו של אברהם אשל(אשולין) אחיה הצעיר של אשתו של חזקיה שושנה ז"ל.אברהם היה תלמיד בפנימיית "רטיסבון"בירושלים  והתוודע אל חיזקיה פעם ראשונה ב 1936 בסמוך לחתונתם של חיזקיה ושושנה.

אברהם מספר כי ב 1943 אחרי שנים בשירות הפלמ"ח "במשרה מלאה"הכניסו לעבודה חיזקיה לחיל ההנדסה הבריטי לסדנא ב"סרפנד" כעובד תחתיו.חיזקיה היה מנהל העבודה שכונה לדברי אברהם בפי אנשי הסדנא ה "in charge".

חיזקיה היה מנהל מחלקת התנורים,אחראי על תיקון וייצור "תנורי יציקה" אותם ייצרו ותקנו בסדנא עבור כל מטבחי הצבא הבריטי באיזור.חזקיה היה ידוע כמנהל קפדן,נוקשה המתכנן את העבודה היטב ומקפיד על רמת הביצוע.לדברי אברהם בתקופה זו גם המציא חיזקיה את "צלחת האש" :מתקן לחימום מהיר של מים לרחצה שיכול להקרא אולי אב הטיפוס הראשון של הגייזר המודרני לחימום מים.

בתקופה זו "שרת" חיזקיה במקביל כחבר בהגנה ובלילות היה הולך לפעולות ופעילויות להן נדרש אם כי לא נמצא בעדויות ובזכרונות זכר לפעולה מיוחדת הראוייה לציון.

בעבודתו בסדנא היה חיזקיה "אחראי" ל"גניבה"  : גניבת לוחות מתכת לצרכי ההגנה והבטחון של הישוב היהודי. מדברי אברהם שעבד עימו עולה כי חיזקיה יחד עם העובדים היהודים בסדנא היה מנצל את נסיעות ההובלה של התנורים בין המחנות הבריטים ל"גנוב" מתכת,רצפת המשאיות היתה מכוסה בעשרות לוחות מתכת  3 מ"מ עליהן הונחו התנורים כשבמהלך הפסקות האוכל אותן תכנן בקפידה חיזקיה לנהגים במהלך הנסיעה (אזרחי חוף השנהב וכד' )

פרקו אנשי הישוב היהודי את המתכת והחזירו את התנורים בלי שמישהו יבחין במעשה.

מותר לציין שאת אישור המעבר החופשי החתום בידי שירות הבטחון האנגלי השיגו חזקיה ואברהם לאחר שזה האחרון קיבל את האישור ממפקד מחנה "סרפנד" בדרגת קולונל בזכות העובדה שחיזקיה תיקן בעבורו רובה מיוחד המתקפל לצורת כסא-רובה לו חרט חיזקיה נוקר חדש וכך זכו לאימון הקולונל. מסופר עוד כי חזקיה וחבריו גנבו את מפת המחנה ממשרד האחראי היהודי מר אלדרותי והעבירוה להגנה  ואף ברבות הזמן בזכות כישורי חיזקיה שפרץ כספת לבקשת המייג'ור האנגלי הצליחו חברי ההגנה להשיג מפה חדשה ולהסתיר לחלוטין את עובדת גניבת המפה המקורית.

ארוע אותו נדרש לציין הוא פציעתו של חיזקיה בשנת 1942  מרסיסי הפצצה של מטוס איטלקי בתל אביב באיזור רחוב מלצ'ט,חיזקיה טייל עם בנו בכורו שהיה בן שנתיים ובזמן ההפצצה נפגע מרסיסים בעוד בנו יצא ללא פגע,לאחר שהחלים חזר לעבודתו בסדנא.

לימים היה מספר חיזקיה סיפור זה כארוע בו נפגע כחלק מהמאמץ המלחמתי של הישוב היהודי בתל אביב במלחמת העולם השנייה.

בתחילת 1947 הפסיק חיזקיה את עבודתו בסדנת חיל ההנדסה הבריטי ועבר לעבוד בחברת "מגן צ'טווד" –חברה לשריון כלי רכב בלוחות מתכת,עבודה בה עבד יומם וליל תוך שהוא קונה לו שם של "בונה משוריינים" , בנק' זו מבחינת התארוך אין ודאות גמורה לגבי משך הזמן בו עבד חיזקיה בחברה ורק לגבי העובדה שעסק בייצור משוריינים אין מחלוקת. ב1948 או 1951 בסיום העבודה בחרת מ"מגן צ'טווד" התחיל לעבוד חיזקיה בחברת חשמל שם משיך לעבוד עד ליציאתו לגמלאות . בעבודתו בחברת חשמל היה אחראי על עבודות המסגרות והברזל בחלק גדול מהקמת תשתית החשמל בארץ ישראל.

כשבאים לבחון מדוע לא שירת בתקופה זו בפעולות או בקרבות שהתחוללו בארץ אנו מוצאים ע"פ העדויות והכתובים שאפשרות שכזו אפילו לא עמדה על הפרק:העבודה בשריון רכבים ובחברת חשמל נחשבה לעבודה חיונית שבעטייה לא גוייס ולא נדרש ואף יש אומרים חוייב להשאר בה בעדיפות על פני יציאה לקרב. אסכם פרק זה וסוגייה זו בדברים שכתב בן אחותו (הציירת ציונה תג'ר) שר החקלאות וחבר הכנסת לשעבר אברהם כץ –עוז  בספר "חותם תגר":

"המשפחה הלאומית של הורים והאחים והאחיות טאג'ר לא יכלו שלא למנות את האח חיזקיה ולהקנות לו תפקיד מפתח בטחוני,הרי כולם היו בצבא הבריטי,כולם היו בהגנה,כולם היו בנוטרים או באצ"ל או בלח"י ומה היה חלקו של כל אחד הרי רשומים הדברים בספר דברי הימים של משפחת טאג'ר.....אבל איפה היה הדוד חיזקיה?ש,ש,ש,ש...- הדוד חיזקיה היה בהגנה מה שקראו במלחמת העולם השניה,תעשיית הבטחון, של מלחמת השחרור,לכן בעת ההיא לייצר משוריינים זה בערך כמו לייצר היום טנק מרכבה..." ועוד:" לדעתי כפי שנראים לי היום הדברים ממרחק של זמן,יש הכרח להעניק לדוד חיזקיה במפגש הקרוב תעודת הוקרה בשם מערכת הבטחון והמשפחה,שכן הוא היה ליבו של מערך היצור של הנשק העברי וניצב ליד ערש תעשיית הבטחון של השריון הישראלי וכל הכבוד לדוד!"

סיכום

סבא חיזקי שהלך לעולמו לפני שמונה שנים בקירוב חי בתקופה רבת משמעות לעם היהודי ולארץ ישראל. עבורי ,איש צבא שבחר להיות בחזית ובקו האש מיומי הראשון כחייל עובדת אי השתתפותו הפעילה של סבא בקרבות על הארץ היתה טורדת ומטרידה מאז ומתמיד.

בעבודה זו דרך נסיון להבין את הלך הרוח של התקופה,פועלו ועשייתו של סבא באותם הדברים והדרכים בהן פעל ועשה הצלחתי לברר לעצמי את השאלה וממרחק הזמן והמחקר להיות מסוגל לראות את שלא הצלחתי ב 20 השנה האחרונות: סבי ,חזקיה שמואל טג'ר היה מלוחמיה החשובים של הארץ הזו, כמו עוד רבים אחרים שפעלו במקומות בהם לא היה אחר בלתם, סבא תמך את בניין הארץ והקמת המדינה ובעשותו זאת לא פעם  אף סיכן את עצמו ובבחירותיו שם את בנין ארץ ישראל ותקומת הבית היהודי בישראל בראש מעייניו-גאה אני מאד לשאת את שם משפחתו של סבא ולהיות אב לבן אותו קראתי על שמו- שגב משה חיזקיה  תגר.

חזקיה שמואל טג'ר 1912-2000 יהי זכרו ברוך.