נחנכה מסילת הרכבת יפו-ירושלים

היום לפני 124 שנה, בתאריך 26 ספטמבר 1892, נחנכה מסילת הרכבת יפו-ירושלים, מסילת הברזל הראשונה בארץ ישראל.


ראשיתה בשנת 1885 כאשר התארגנה קבוצת משקיעים להשגת זיכיון לבניית קו שיוליך מיפו לירושלים. הקבוצה כללה את יוסף נבון, יזם ספרדי מירושלים, יוהנס פרוטיגר, בנקאי משוויץ, שהיה שותף של נבון בעסקי קרקעות בירושלים וג'ורג' פראנג'יה - שהיה מהנדס לעבודות ציבוריות מטעם הממשל העותומני והכין את התכנית להקמת הקו. בשנת 1888 מעניק הסולטן התורכי עבד אל-חמיד זיכיון ל-71 שנה לבניית מסילה צרה בין יפו לירושלים. בזיכיון נכללה גם אופציה למתוח שלוחות מהמסילה לעזה ולשכם במהלך 1889 ניסה נבון לגייס את ההון הדרוש להנחת פסי הרכבת. הוא הצליח למשוך משקיעים יהודיים מאנגליה ומצרפת אך ההלוואות שלקח הכבידו על מצבו הכלכלי והוא נאלץ למכור את הזיכיון שהשיג לחברת בנייה צרפתית. שנקראה "החברה הפריסאית לעבודות ציבוריות ולבניין ירושלים" La Compagnie des Travaux Publiques et Construction de Paris, בשנת 1890 החלה עבודת הקמת המסילה שכללה גם הקמת מזח זמני בנמל יפו ומסילה צרה שקישרה בין הנמל לתחנת הרכבת. אלה פורקו עם סיום עבודות המסילה.
ב-ה' בתשרי תרנ"ג (26.9.1892) יצאה הרכבת הראשונה מיפו לירושליםם כשהיא עטורה בדגלי האימפריה העותומנית. משך הנסיעה בקו החדש היה כארבע שעות. בטקס חנוכת מסילת הברזל נכחו שליח מיוחד מטעם הסולטן, מושל מחוז ירושלים מטעם האימפריה, הקונסולים בירושלים ועיתונאים רבים. כמה שבועות לפני הטקס הופיעה בעיתון "האור" של אליעזר בן יהודה ידיעה על הגעתה של "מכונת הקיטור על מסילת הברזל" לירושלים. בן-יהודה פרסם גם שיר-הלל שכתב לרכבת עליו חתם בשם העט "המאור הקטן":



"שמעו המונים
נהמת הקיטור היא נהמת ניצחון ההשכלה על הבערות, העבודה עלל העצלות,
חכמה על ההבל, הקדמה על האיחור, שכל על הסכלות,
ניצחון הרוח הצח והמבריא על רוח הקוטב והמרירי,
ניצחון המשכילים על המהבילים.
שימחו מאורי האור, משכילי ירושלים."