הבית הנעלם: נחשוניות יהודית ועיוורון היסטוריוגרפי בצפון יפו

מבוא

בתרבות הפופולרית ובספרי ההיסטוריה שמור מקום של כבוד למעשים נחשוניים, לחלוצים שיצאו לפני המחנה. הראשוניות נתפסת כדבר שיש להשתבח בו, למקד בו את תשומת הלב, ובה במידה להיאבק על ההכרה בו. ההיסטוריה הציונית בארץ־ישראל אינה חסרה אזכורים של מעשי חלוץ — חלק בלתי נפרד מרעיון התחייה וההתחדשות הלאומית של עם ישראל בארצו — וכך גם ההיסטוריה המצומצמת יחסית של התחדשות היישוב היהודי ביפו במאה התשע־עשרה. תל־אביב היא אמנם 'העיר העברית הראשונה', אבל קדמו לה שכונות יהודיות שיצאו מתחומה המצומצם של יפו. לא פעם נטען כי המוקדמת שבהן, נווה־צדק, הייתה הצעד הראשון שבלעדיו לא הייתה קמה תל־אביב. בתוך ראשוניותה של נווה־צדק נשמר מקום של כבוד לבית הראשון בשכונה. החל בשנות השישים של המאה העשרים דבק תואר זה בביתו של אהרן שלוש, מראשי הקהילה היהודית ביפו ומי שעל אדמותיו הוקמו נווה־צדק ושכונות יהודיות שנוסדו אחריה. תואר זה שהוצמד לבית, בתל־אביב, התקבל כמייצג אמת לא ִמתה לא רק בסיפוריהם 32העומד עד היום ברחוב שלוש של צאצאיו של שלוש אלא גם בקרב מרבית כותבי ההיסטוריה של תל־אביב ויפו. לפי הסיפור , ארבע שנים לפני ייסוד השכונה, כבית 1883המקובל, הוקם בית אהרן שלוש בנווה־צדק בשנת נוספה לו קומה, ושנה אחר כך נכנסה משפחתו של שלוש לגור בבית. 1886בן קומה אחת. בשנת השכונה הוקמה בצמוד לביתו של שלוש, על אדמה שהייתה בבעלותו, ולכאורה בזיקה למיקומו של הבית. מאמר זה בא להראות כי תיאור הבית כבית היהודי הראשון מחוץ לחומות יפו משולל בסיס היסטורי, וכי הופעת התיאור השגוי קשורה קשר ישיר לשינוי בתפיסת המרחב בצפון יפו בעיניים יהודיות משנות השלושים של המאה העשרים. בחלקו הראשון של המאמר אסקור את גלגוליו המרכזיים של הסיפור שיוחס בטעות לבית בנווה־צדק ואחשוף את מקורו. לאחר מכן אראה כי סיפור זה מתאר בית אחר, נשכח ומוקדם יותר, שבנה אהרן שלוש בצפון יפו, ואדגים כיצד הצלבה……

 

להמשך המאמר לחץ כאן