האם נוסדה תל אביב בהולנד ?

על יעקובוס הנריקוס קאן
נכתב ע"י: ד"ר איתן בורשטיין, המרכז להדרכה ולפיתוח עובדים של בנק לאומי

לא רק את מדינת היהודים חזה מחולל התנועה הציונית ד"ר תיאודור הרצל אלא גם את העיר תל אביב . בסוף  חודש ספטמבר 1898 בעודו צופה אל האג שבהולנד (1) רשם הרצל  ביומנו: "אני רואה לפתע עיר עולה מן השפלה, בלי הר, בלי ים, זאת היא האג. בלי עילה כביכול,אם אנו נורֶה  באצבע על נקודה ונאמר קומי והיי לעיר – ותקום"(2).

שבע שנים לאחר מכן (ב- 3 במאי 1905), בלשכתו של נוטריון בשם איקנדל בהאג (ברחובNoordeinde   מספר 38),  הוענקה למספר מיופי כוח ההרשאה למכור את אדמות כרם ג'אבלי (3) לחברי אגודת "אחוזת בית" שיסדה את תל אביב והגשימה את החזון האורבני של הרצל. על קרקעות אלו, שנרכשו קודם לכן ע"י בנקאי בשם  יעקובוס הנריקוס קאן, גם הוא תושב האג, תבנה העיר העברית הראשונה.

הקונגרס הציוני השמיני והנהלת הקרן הקיימת לישראל שאישרו את העברת הכספים למימון אותה רכישה התכנסו, ראה זה פלא, גם כן בהאג.

כל אותם מיופי כוח שחלקם יוזכרו בשמם, ויעקבוס הנריקוס קאן עצמו מלאו תפקידים מרכזיים בהנהלת חברת אנגליא פלשתינה (4),עובדה המלמדת על תרומתו הייחודית של הבנק להקמת תל אביב.

ייסוד העיר מיוחס, ובצדק, לשען  עקיבא-אריה וייס, שהתעקש והצליח לשכנע את חברי האגודה לרכוש את אדמת כרם ג'אבלי – שטח גדול, מרוחק דיו מיפו, שיאפשר התפשטות והתרחבות בעתיד.

בארכיון בנק לאומי לישראל נמצאים מספר מסמכים מקוריים  המתייחסים לנסיבות רכישת הקרקעות הידועות בשם כרם ג’אבלי. שאלת רכישת הקרקעות והבעלות המקורית שלהן  מעולם לא הוארה בצורה מספקת. באופן כללי יוחסה הרכישה לחברי אגודת "אחוזת בית" עם מעורבות של המשרד הארצישראלי (Palästina Amt) הארגון הציוני  שפעל בא"י בראשותו של ד"ר ארתור רופין (5) ושל הקרן הקיימת.זאת האחרונה העניקה את הכספים לביצוע ההלוואה לרכישה. מכיוון שקק"ל לא הייתה גוף בנקאי ניתנו ההלוואות עצמן באמצעות סניף יפו (הראשי) של חברת אנגליא פלשתינה, שעל תפקידה נעמוד בהמשך.

ב- 23 ביוני 1907 פנה ועד האגודה "אחוזת בית" ל"קרן הקיימת לישראל" באמצעות ארתור רופין, שהגיע ליפו באותה שנה, וביקש הלוואה להקמת השכונה החדשה. ההלוואה בסכום של רבע מליון פרנק אושרה ב-16 ביולי באותה שנה ע"י האספה הכללית של הקרן הקיימת שהתכנסה ב …. האג, זאת למרות התנגדות מסוימת, כיוון שמדיניותה של  הקרן הקיימת, שנוסדה כמו אפ"ק בשנת 1902, הייתה להפנות את משאביה לפיתוח החקלאות.

הקונגרס הציוני השמיני, שהתכנס  חודש לאחר מכן ב….האג, אישר את ההחלטות האלו. אך תפקידה של האג לא הצטמצם באירוח הקונגרס.

מתברר שהאג הייתה במקביל זירה לפעילות אחרת ידועה פחות.

השלטון העותומאני אסר על יהודים נתיני האימפריה העותומאנית לרכוש אדמות. הדבר מנע מחברי אגודת 'אחוזת בית' קנייה ישירה של אדמות כרם ג’אבלי. כדי לעקוף את המגבלה הזאת רכישת הקרקע בוצעה ע"י אזרח ארצות השפלה.

אמנם בחוזה הרכישה המקורי, שנחתם ב-15.3.1908 בין  הקונים (שייצגו את כלל קבוצת המייסדים) בראשותם של דיזנגוף,וייס וחיותמן עולה שהמוכרים היו דמויות לא מוכרות כדוד שלזינגער, אהרון זליג לוסטינגער וישראל מרדכי טענענבוים (כך במקור) אך התעודות המעידות על הרכישה הפרטנית למייסדי תל אביב מספקות לנו את הזהות האמיתית. המוכרים שהוזכרו היו בודאי אנשי קש של הבעלים האמיתיים.

בפסח שנת תרס"ט (11.4.1909) נערכה ההגרלה המפורסמת שבה נקבעו מיקומי הבתים הראשונים  של כשישים מייסדיה.

מצילומי שתי תעודות שניתנו לדוד מזרחי וליוסף-אליהו שלוש והנמצאות באתר משפחות מייסדי תל אביב  במעמד רכישת הקרקע לאחר ההגרלה,עולה בבירור ("האדמה הנקראת כרם ג'אבאלי שנרשמה בערכאות ע"ש המרשה שלי מר יקובוס קן" )

שרוכש הקרקעות הראשוני היה יהודי מהאג  שבהולנד בשם יעקובוס הנריקוס קאן

( Jacobus Henricus Kann) פעיל ציוני ובנקאי ידוע. אנו נחזור למסמכים אלו מאוחר יותר .

יעקובוס הנריקוס קאן 1872-1944 בנם של מוריס קאן ויוהנה היימנס,נולד בהאג,החל את הקריירה הבנקאית שלו בחברה הבנקאית Oyens & Zonen  כיום  Joukes & Oyens ומאוחר יותר ניהל את הבנק ההולנדי המשפחתי ליסה וקאן (Lissa & Kann ). (6).

י. ה. קאן היה בין ראשוני היהודים שהצטרפו לתנועה הציונית ואף השתתף בקונגרס הציוני הראשון בבזל בשנת 1897 כנציג יהודי הולנד.

לאחר שביקר בא"י חיבר קאן ספר בהולנדית הנקרא 'ארץ ישראל – הארץ היהודית' (Erets Israël. Het Joodsche Land). הספר, שפורסם בשנת 1908, תורגם לגרמנית ולצרפתית בשנים 1909 ו-1910 בהתאמה.

ניסיונו הבנקאי, מחויבותו לרעיון הציוני והכרתו הבלתי אמצעית את הארץ מסבירים את מעמדו כאחד ממייסדי  'אוצר התיישבות היהודים'- חברת האם של אפ"ק- (Jüdische Colonialbank) וממנהליו הבכירים. כמובן שי.ה.קאן התמנה מתוקף כישוריו  גם  לחבר מועצת המנהלים  של אפ"ק עצמו בשנים 1904-1929 (7). בשנים 1918-1922 אף עמד י. ה. קאן בראש מועצת המנהלים של אפ"ק.

ב- 1924 מונה קאן  על ידי ממשלת ארצות השפלה לקונסול בארץ ישראל, אך לאחר שלש שנים נאלץ להתפטר ושב להולנד, מכיוון שאשתו אדריאנה אנה לא יכלה להסתגל לאקלים הארצישראלי. החזרה לאירופה חרצה את גורלו.

לאחר כיבוש הולנד ע"י הצבא הגרמני בראשית מלחמת העולם השניה דחו יעקובוס קאן ואשתו את ההצעות לברוח מהולנד לחוף מבטחים, ומתוך סולידריות עם שאר יהודי הולנד הם נשארו בהאג. שניהם נשלחו למחנה הריכוז תרזינשטאט, שם נספה  יעקובוס קאן ב- 7 באוקטובר 1944 .

המסמכים המקוריים המתפרסמים כאן לראשונה במלואם, כולל הדף הפנימי,  והמצביעים על יעקובוס הנריקוס קאן כרוכש המקורי של האדמות שעליהן תקום העיר העברית הראשונה, הם אחידים בנוסח המודפס  וכמובן שונים בטקסט שהוסף בכתב יד.

הטקסט המודפס הוא משנת 1906, כלומר שלוש שנים לפני התאריך המקובל כהקמת תל אביב (הגרלת המגרשים בפסח תרס"ט 1909), בעוד שהתוספות בכתב יד הן משנת תר"ע (1910)  ותרע"ג (1913), כלומר לאחר אותה הגרלה, ומתייחסות לרכישות מאוחרות יותר. המהנדס המוזכר בשם משפחתו בלבד הוא אברהם גולדמן (8).

ברור לחלוטין שלאחר ההגרלה שהוזכרה לעיל נרשם עבור כל אחד משישים ושישה מייסדי תל אביב  מסמך מודפס זהה, ועודכן כמובן בפרטים הרלבנטיים כמו שם הרוכש המשני  מידיו של יעקובוס הנריקוס קאן, שטח החלקה וגבולותיה, תאריך הביצוע ושם המורשה או המורשים מטעמו של קאן, אלו היו כולם מנהלים באפ"ק.

מן המסמכים עולה בבירור שי. ה. קאן רכש את הקרקעות (אין התייחסות למוכר או למוכרים אחרים) בשני מועדים: תשרין תאני 1324 וקאנון תאני באותה שנה. התאריך הוא בעייתי. אכן, 1324 (להג'רה או להגירה של הנביא מוחמד ממכה למדינה בשנת 622 לספירה) הוא התאריך המוסלמי המקביל לשנת 1906 אך החודשים המוזכרים קאנון אל תאני ותשרין אל תאני אינם שמות של חודשים מוסלמים אלא של חודשים גרגוריאנים שכלל אינם חופפים את החודשים המוסלמים.

מתברר שבתקופת השלטון העותומני העניקו המוסלמים לחלק מן החודשים הגרגוריאנים שמות של חודשים …עבריים (שמקורם למעשה אשורי) כמו תשרי, אדר, ניסן, אייר, תמוז, אב ואלול. חודש קאנון אל תאני 1324 הוא המקביל אפוא לינואר 1906 ותשרין (תשרי) אל תאני מקביל לחודש נובמבר באותה שנה. הקושאנים נושאים את המספרים 17/75 ו-81/24 בהתאמה. מספרי הקושאנים והתאריכים מעידים שהקרקעות המכונות כרם ג'באלי נרכשו בשתי עסקאות שונות.

בעוד שההרשאה למכירת הקרקע מטעמו של י. ה. קאן ל"דוקטור חיים בגרצ'וב" (9) מיום י"ט אדר א' תר"ע (28.2.1910) ניתנה ליעקב שלוש וליצחק לוי, ההרשאה במסמך השני  שנחתם בכ' בסיון תרע"ג (25.6.1913)  המתייחס למכירת  הקרקע למאיר דיזנגוף  לעתיד ראש הוועד והעירייה (אשר ,אגב,כבר רכש קודם לכן את החלקה שעליה עמד ביתו,כיום שדרת רוטשילד 16) ולבצלאל יפה ניתנה לזלמן דוד ליבונטין – מנכ"ל אפ"ק.

כאמור, ההרשאה למכור את החלקות לרוכשים ולחתום על המסמכים  ע"י קאן במשרדו של איקנדל בהאג .

המשפט  הקצר המסיים את התעודה – "פה יפו" מתייחס למיקום שבו נחתמו המסמכים – המשרד הראשי של אפ"ק שנפתח ביפו בשנת 1903. זאת בשל חתימתו של זלמן דוד ליבונטין (שחתימתו  היחידה כמנכ"ל אפ"ק הספיקה) על תעודת מכירת הקרקע לדיזנגוף ויפה. בתעודת הרכישה של בוגרשוב חתמו כמקובל שני מורשי חתימה יהודה שלוש גזבר הסניף  וד"ר יצחק לוי מנהל הסניף בירושלים (10). ליד חתימותיהם (אך לא ליד זו של ליבונטין) מתנוססת חותמת הבנק The Anglo-Palestine Company   המאשרת את המיקום. כל החתימות זוהו ע"פ רשימת מורשי החתימה ודוגמאות החתימה של אפ"ק שפורסמה באוקטובר 1912. נזכיר שנית שי.ה.קאן היה גם הוא קשור באותה תקופה לאפ"ק שכן כיהן במועצת המנהלים של הבנק.

אגב, ממסמך נוסף שאינו מתפרסם כאן עולה שגם אליהו ספיר (11), סגנו של ליבונטין ולמעשה המנהל בפועל של סניף יפו הראשי, גם הוא רכש קרקע מי.ה.קאן.

בשני המסמכים המופיעים כאן  אושרה ההרשאה לייפוי הכוח  ע"י נוטריון בשם איקנדל. באופן מוזר לחלוטין לא נרשם שמו הפרטי. הדבר תמוה שבעתיים כיוון שמדובר במסמך משפטי בעל חשיבות עליונה (רכישת מקרקעין) .

עובדה מוזרה  נוספת המקבלת משנה תוקף עם השוואת התאריכים העות'מאנים עם הגרגוריאנים היא תאריך ההרשאה – 3.5.1905  .הגיוני לחלוטין שהיא נתנה לפני העסקה שבין ליבונטין (או שלוש) ובין דיזנגוף ויפה (או בוגרשוב)  בהתאמה, אלא, וכאן הבעיה, ההרשאה קדמה גם לרכישת הקרקע ע"י קאן  שהתבצעה בשנת 1906.

האם מדובר בטעות דפוס שלא הזדקרה לעיני הקורא עקב התאריך העות'מאני ? אין לנו תשובה מספקת.

מי היה האדם המוגדר כ"נטריוס איקנדל" ? ובכן, ע"פ בדיקה שנעשתה לבקשתי בארכיון אגודת הנוטריונים בהולנד התברר שבהאג פעלו בשנת 1906 שני נוטריונים ששמם היה איקנדל (Eikendal). נוטריון שלישי בשם זהה לא פעל בשנה זאת.

מכיוון שכתובתם היא שונה אין זה סביר שמדובר באב ובנו אם כי אין לשלול אפשרות זאת על הסף, כיוון שמשרדיהם היו קרובים למדי.

הדמות הראשונה והסבירה ביותר היא זאת של בעל השם הציורי פיטר קאטו לואי איקנדל  (Pieter Cato Louis Eikendal)שעסק  כנוטריון בשנים 1883-1920 .

הצלחנו מתוך בדיקה בספר הטלפונים של האג מאותה שנה למקם את  משרדו (המקום שבו נתנו ההרשאות למכירת  אדמות י.ה.קאן למייסדי תל אביב ). המשרד שכן  ברחוב  Nooreinde  מס 38 .פרט זה היה אמור להופיע על המסמך אך במקומו הופיעה ההגדרה הכללית "הנטריוס אקנדל מהאג".

אין זה המיזם הציוני המשותף היחידי לפ.ק.ל.איקנדל ולקאן . מתברר שארבע שנים מאוחר יותר בשנת 1910 הקים פ.ק.ל.איקנדל בשיתוף פעולה עם קאן חברה לעידוד החקלאות היהודית בארץ ישראל. כיאות לדיוק ההולנדי הוגדרו היטב מטרות החברה בשמה הרשמי  "החברה היהודית לגננות, להרבעת בקר וצאן ולחליבה" ובהולנדית:

"Joodse Tuinbouw-, Veeteelt- en Zuivelbereiding Vereeniging"

הנוטריון השני ל.איקנדל אכן היה בקשרים עסקיים עם הבנק  ליסה וקאן

(Lissa & Kann) שניהל קאן, אך אין כל תיעוד המקשר אותו עם פעילות ציונית או מיזם בארץ ישראל.

מה חסר במסמך זה ? העיקר – הסכום או הסכומים ששולמו עבור המקרקעין.

בהקשר זה כדאי לציין שמתוך קריאת החוזה המקורי מיום 15.3.1908, הנמצא בארכיון תל אביב, מתברר שבעת הקנייה הראשונית היה ערך הקרקע 0.95 פרנק לאמה. כשנה לאחר תחילת הבנייה נמכרו קרקעותיה הפנויות של תל-אביב (כ-30 דונם ויותר) בסכום של 2.25 פראנק האמה (12), כלומר פי שניים ויותר. נראה שכבר אז החל תהליך שליווה את בניינה של תל-אביב במשך כל השנים – ספסרות בקרקעות, דהיינו השקעה בקרקעות ומכירתן ברווח גדול תוך זמן קצר. תהליך זה, שרבים וטובים התאוננו עליו בשנים שלאחר מכן, החל למעשה מיד לאחר ייסוד  העיר.

עניין המפרוז המופיע כאפשרות העומדת בפני הקונה  הוא מעניין כיוון  שהוא מתייחס למצב שבו הקרקע נרכשת ע"י יותר מקונה אחד, למשל ע"י דיזנגוף ויפה, ואז היא מוגדרת כ- מושאע – קרקע בבעלות משותפת). המשמעות המעשית של  המפרוז היא  חלוקה של המושאע באופן שלכל אחד ואחד יש חלק מוגדר במקרקעין – פרצלציה. לתהליך זה ישנה משמעות כלכלית – ערכה של קרקע המוגדרת כמפרוז גבוה יותר מקרקע המוגדרת כמושאע. אליהו ספיר שהוזכר מקודם היה אחד מבני הסמכא הגדולים בדיני קרקעות, ולא בכדי הוא מונה גם כבורר.

מן התוכן בעמודים הפנימיים עולה שנחלתו של בוגרשוב  מושכנה ליעקב מוזר (13) כחמישה חודשים מאוחר יותר, בי"ג בתמוז תר"ע (20.7.1910), תמורת הלוואה בסך ששת אלפים פרנק, ושנה מאוחר יותר בח' באלול תרע"א (1.9.1911) נמסרה למוזר לצמיתות.

אדמת מאיר דיזנגוף ובצלאל יפה מושכנה בי"ז  בסיון תרע"ג (22.6.1913 ) לאפ"ק,  והדבר בא ליד ביטוי בהצהרה כתובה בחתימת ידם של דיזנגוף ויפה שלושה ימים לאחר מכן.

מספר דמויות שהוזכרו בוגרשוב, דיזנגוף, וייס, יפה, ליבונטין, מוזר, ספיר, רופין, שלוש, זכו לרחובות על שמם. אך כבוד זה מעולם לא הוענק להנריקוס יעקבוס קאן ,אף רחוב או סמטא בתל אביב אינו נושא את שמו של האיש שלו זכות ראשונים ברכישת אדמות העיר העברית. גם המהנדס הראשון של העיר יעקב גולדמן שקע בתהום הנשייה.

האם לעובדה שקאן וגולדמן לא הותירו אחריהם שתדלנים או מפלגה יש קשר לכך ?

1.   הכינוי 'הולנד' השגור בעברית ובשפות אחרות אינו שמה הרשמי של המדינה שהוא בהולנדית Nederland  כלומר 'ארצות השפלה'.

השם 'הולנד'  ניתן לממלכה כולה מכיוון ששנים מן המחוזות הגדולים נקראים הולנד הצפונית והולנד הדרומית.

אמסטרדם אמנם מוגדרת כעיר הבירה אך למעשה מוסדות השלטון וארמון המלוכה נמצאים בהאג (Den Haag) המכונה גם  's-Gravenhage כלומר 'מושב הרוזנים'

העיר שוכנת על חוף הים הצפוני,

2.  ראה יומני הרצל ספר חמישי.במקור הגרמני:

Ich sehe ploetzlich eine Stadt aus der Ebene aufsteigen, ohne Berg, Fluss oder Meer.sozusagen   ohne Veranlassung. das ist Haag.

Ein Beweiss, dass der Wille die Staedte erhebt.

Wenn ich mit dem Finger auf einen Punkt zeige:hier soll eine Stadt sein! So entsteht da eine Stadt.

             הרצל ביקר בהאג  בימים – 30.9.1898-2.10 לצורך דיונים עם יעקובוס קאן אודות "אוצר התיישבות
היהודים".על מעמדו של קאן ב"אוצר" ראה להלן.

            תפישת הרצל כחוזה העיר תל אביב מסבירה את אחד השמות ("הרצליה"),

           שהוצעו – ונדחו-עבור  העיר העברית הראשונה שבה שם רחובה הראשי היה הרצל ושם הגימנסיה      שהוקמה בקצה אותו רחוב "הרצליה".אגודה בשם זהה (הרצליה) התאגדה באותה תקופה גם בחיפה עם   מטרה דומה הקמת פרוור יהודי מודרני.

         על סמלה של תל אביב מופיעים שבעת הכוכבים בצבע זהב שאמורים היו לעטר את דגל המדינה היהודית שחזה הרצל בשהותו בפאריס.נזכיר שבדגל הצרפתי שקדם למהפכה בשנת 1789 היו שלושה שושנים צחורים (Fleur de Lys) בצבע זהב על רקע לבן. שבעת הכוכבים השתמרו בשם רחוב (וקניון) בעיר שמצפון לתל אביב –הרצליה.

        אגב, אין זה מיותר להזכיר שהשם "תל אביב" עצמו הוא כותר תרגום הרומן של תיאודור הרצל Altneuland  (בגרמנית "ארץ ישנה חדשה") לעברית. התיבות "תל" ו"אביב" מתייחסות  לעבר ולהווה הפורח  בהתאמה.תרגום זה נעשה ע"י העיתונאי נחום סוקולוב לעתיד נשיא ההסתדרות הציונית.

כידוע השם "תל אביב" עצמו מוזכר בספר יחזקאל ג' ט"ו.המוטו המופיע על סמל תל אביב ("אבנך ונבנית" לקוח דווקא מספר ירמיה ל"א ג'….)

3. כרם ג'אבלי – המושג 'כרם' מהווה הגזמה פרועה לתיאור-85  דונם של דיונות צחיחות ושוממות מצפון ליפו,הגזמה אשר נועדה כמובן להפקיע  את מחירן.

4. חברת אנגליא פלשתינה שנוסדה ע"י ד"ר תיאודור הרצל. ידועה יותר בקיצור אפ"ק שנגזר מר"ת של שם החברה באנגלית Anglo-Palestine Company, מאוחר יותר מ-1930 נקראה בנק אנגלו-פלשתינה  ראה הערה 11, כיום "בנק לאומי לישראל".

5. ארתור רופין – מראשי הציונות, יליד גרמניה. נמנה על יוזמי הקמת שכונה חדשה גם בירושלים היא 'רחביה' על אדמות שנקנו מהפטריארכיה היוונית האורתודוקסית בעיר.
6. ליסה וקאן – בנק זה נוסד בשנת 1805 ע"י הסבא רבא של י. ה. קאן – הירשל קאן. כל הבנקים שהוזכרו התמזגו מאוחר יותר ונבלעו בחברת הענק לבנקאות ולביטוח פורטיס (Fortis).
7. אוצר התיישבות היהודים, אפ"ק – שני הבנקים הוקמו ע"י ד"ר תיאודור הרצל ונרשמו בלונדון בשנים 1899 ו-1902 בהתאמה.

8.  המהנדס אברהם גולדמן – חי בשנים 1868-1944. הוא תכנן בניית כמאה בתים בתל אביב.
9. בוגרצ'וב הכתיב המקובל היה שונה קמעא – בוגרשוב. ד"ר חיים בוגרשוב ישמש  בעתיד מנהל
גימנסיה 'הרצליה', שאת בנייתה מימן יעקב מוזר, ראה להלן. הרחוב בתל אביב נקרא על שמו בעודו
בחיים.

10.  ד"ר יצחק לוי –  1866-1950 .שלט על בוריין בשמונה שפות נמנה  בין מייסדי שכונת 'תלפיות' בירושלים.

11. אליהו ספיר – 1869-1911 נכדו של יעקב ספיר החוקר, השד"ר (שליח דרבנן) והנוסע שעל שמו  המושב 'אבן ספיר' בהרי ירושלים. בנו של אליהו היה השר יוסף ספיר.

      עם פטירתו הפתאומית של אליהו ספיר סגנו של ליבונטין והמיועד להחליפו כמנכ"ל הובא לבנק  אליעזר זיגפריד הופיין, יליד אוטרכט שבהולנד.

      הופיין ימלא תפקיד מכריע בבניין נמל תל אביב. בשנת 1936 שבה הוקם הנמל היה א.ז. הופיין הן מנכ"ל הבנק שנקרא אז בנק אנגלו-פלשתינה והן יו"ר מועצת המנהלים של החברה שהקימה את הנמל "אוצר מפעלי ים". קשה לתאר את בניין הנמל ללא הופיין יוצא  הארץ שבה הנמלים והמאבק בים הוא מרכיב מרכזי באופייה ובכלכלתה. גיסו של הופיין (הם נישאו לשתי אחיות) היה זיגפריד  ואן וריזלנד גזבר הסוכנות.

12. אמה מרובעת (מידת קרקע) = 0.575 מטר מרובע. 1 דונם תורכי = 1.600 אמות מרובעות = 919.3 מטרים מרובעים.

13.  1839-1922 – Jacob Moserשופט יהודי בברדפורד(Bradford) , אנגליה, לימים גם ראש אותה העיר ברדפורד, תרם סכום גדול להקמת הגימנסיה העברית "הרצליה".

באתר עמותת משפחות המייסדים של תל אביב ((http://www.80.179.140.91/~telaviv אכן מופיע צילום של מסמך כזה משנת תרס"ט (רכישת הקרקע ע"י אחד ממייסדי תל אביב דוד מזרחי), אך המסמך המופיע באתר ואשר ניתן ע"י נכדתו של קאן הוא צילום של המקור שכנראה אבד. אין באתר חשוב זה הדף הפנימי של המסמך. צילום  באיכות בינונית  של מסמך זה מופיע גם בפרק המוקדש ליוסף-אליהו שלוש. המחבר מודה לעורכי האתר על המידע שלא יסולא בפז .

שלמי תודות לידידי, עובד בנק לאומי לשעבר וקרוב משפחה של י.ה. קאן,מר עדו היימנס על העזרה בתרגום מהולנדית, וללשכה המלכותית של הנוטריונים בהאג

Koninklijke Notariële Beroepsorganisatie))  שסיפקה מידע חשוב, שבא לידי ביטוי במאמר זה.

תודה מקרב לב לעמיתי  במרכז להדרכה ולפיתוח עובדים מר בוריס רודשבסקי ומר משה גת שעודדוני האירו והעירו במהלך כתיבת מאמר זה.