משטרה עירונית בתל- אביב

מקורות: זיכרונות חיים אלפרין, הוצאת "המשמר האזרחי".
יוסף דקל, משטרת תל- אביב ו"ההגנה", מקראה
היסטורית בעריכת י. אריכא . אתר משטרת מחוז תל אביב, פרקי היסטוריה

למעלה מעשר שנים לאחר שהחלו מייסדי "אחוזת בית" בבניית השכונה ולאחר שניתן לתל- אביב מעמד עצמאי של מועצה עירונית, הוקמה ב- 10 ביוני 1921 המשטרה עירונית בעיר העברית הראשונה.

באותם ימים הייתה אוכלוסייתה של תל- אביב כ- 9,000 נפש.

בראשית חודש מאי 1921 פנתה עיריית תל- אביב לממשלת א"י לקבלת אישור להקים משטרה עירונית. האישור נתקבל במסגרת הזכויות העירוניות הראשונות שהוענקו לעיר העברית והיא חדלה להיות שכונה תלויה בכל דבר ועניין בחסדי עיריית יפו. בנוסף לאישור להקמתה של משטרה עירונית, העניקה ממשלת א"י לתל- אביב זכויות משפטיות, רשות לפרסם חוקי- עזר, להטיל מיסים, להחזיק ברכוש ולהתקשר בחוזים. הקשר היחידי שנותר, היה התקציב העירוני שהיה חייב באישורה של עיריית יפו.

המשטרה העירונית בתל- אביב נראתה בעיני רבים ממייסדיה כהמשך למסורת "הגדוד העברי". ההבדל בין שוטר עירוני ושוטר רגיל היה בכך שהראשון היה משרת רק בתחומי העיר ואי- אפשר היה להעבירו למקומות אחרים. עובדה זו אפשרה לאחראים על המשטרה העירונית לגייס סגל שוטרים טוב.

ארגון "ההגנה" שלט במשטרה העירונית בזכות העובדה שעל המשטרה חלשה "ועדה" עירונית שכללה את סעדיה שושני, שלום פחטר ואברהם קריניצי. הועדה צירפה את חיים אלפרין כמפקד המשטרה. בראשיתה מנתה המשטרה 25 שוטרים במדים. כשפרצו "מאורעות" 1929 צורפו לסגל הקבוע של המשטרה, "שוטרים מוספים" בהסכמת ממשלת א"י.

תחנת המשטרה הראשונה נפתחה בבית וייסר, ברח' לילינבלום מס' 15. לימים, כשהתרחבה משטרת תל- אביב, נפתחו ארבע תחנות- משנה. מדי השוטרים היו זהים למדי משטרת המנדט הבריטי, אלא שבמקום "הקולפאק" הטורקי שוטרי המשטרה העירונית חבשו כובע מצחייה עם סמל משטרת תל- אביב. על גבי הכותפות היו האותיות מ.ע.ת.א. [משטרת עיריית תל אביב].

למרות שהסגל של השוטרים במדים היה מצומצם, מילאה המשטרה העירונית גם מטלות שלא היו מתוכננות מראש. באוגוסט 1922 הועברה למשטרה העירונית השמירה בלילות, שנעשתה עד לאותם ימים על ידי שומרים אזרחים. מלבד התפקידים הרגילים, טיפלה המשטרה העירונית גם בנושאי הסניטציה הציבורית. כאשר פרצה מגפת הַדֶּבֶר בשנת 1922, הופעלו השוטרים העירוניים לפעולות למניעת התפשטות המגפה בעיר. יש לזקוף לזכותה של המשטרה העירונית את הפיקוח היעיל על רישוי בתי המסחר ומפעלי התעשייה, תנועת כלי- הרכב וכמובן תפיסתם של עבריינים ופושעים.

המשטרה גם לקחה חלק פעיל בעבודת בית- המשפט העירוני, שהחל לפעול בשנת 1922 ודן בעיקר בתביעות הנוגעות לחוקי- העזר העירוניים.

בנוסף למטלות אלה, פעלה גם תזמורת שמנתה 20 שוטרים – נגנים, אשר ניגנה על שפת הים בכל מוצאי שבת, להנאתם של ההולכים ושבים.

בגיליון הראשון של "ידיעות עיריית תל אביב" שיצא לאור בתאריך 1.9.1925 התפרסמה תלונה של כמה מחברי מועצת העיר על התנהגות השוטרים במהלך הפגנת פועלים של "האחד במאי". בין השאר כתוב חבר המועצה, חנוך: "…..אינני נכנס בויכוח באופן כללי אם צריכים היו לפזר את ההפגנה או לא. אני מכוון רק על דרך ואופן הפיזור….בעיני זוהי שאלת החינוך ולא פחות חשובה מחנוך בבתי- הספר, ואני רואה ומתבונן מה עשו עם השוטרים שלנו….לאיזה צורך הביאו לידי התנגשות פראית כזאת….אם ואיך דאגו …כדי למנוע את כל המחזה הזה"

בראשית שנת 1927 נחתם הסכם בין עיריית תל- אביב ומטה המשטרה הבריטית, בו הוסדר שממשלת א"י תישא בהוצאות המשטרה העירונית שמספר שוטריה הגיע באותו זמן ל- 80. לעירייה ניתנה הרשות לשלם לשוטריה תוספת תשלום מיוחדת.

במקביל להתרחבותה של העיר העברית, גדל מספר השוטרים ואף צורפו אליה שוטרים בריטיים. בראש המשטרה עמד מפקד בדרגת סגן מפקד מחוז.

בשנת 1938 נוסד על ידי עיריית תל- אביב "המשמר האזרחי". ארגון לשמירה על הסדר ולהגנה אזרחית שפעל בימי מלחמת העולם ה- 2 ולאחר מכן גם במלחמת "העצמאות". המשמר האזרחי נוסד כגוף של מתנדבים לשעת חירום ומצוקה. בראש "המשמר האזרחי" עמד חיים אלפרין שהיה מפקדה הראשון של המשטרה העירונית.

קישור להקמת המשטרה באתר המשטרה>>