שנת השלושים לבנין תל-אביב

הראל גילוץ, נכדם של דבורה ומנחם גילוץ הוציא לאור את זכרונותיו של סבו ["מעשי אנוש", זיכרונות מנחם גילוץ ש"נכתבו לפי זכרון ולא לפי יומן"]. בעמוד 99 [של הספר] נמצא 'סיפורו' של הצילום  של מייסדי "אחוזת בית" משנת 1929.  באתר זה נמצא הצילום [לשונית: 66 המשפחות / תמונות המשפחות] המוכתר בשם: "60 המייסדים".

להלן סיפורו של צילום זה:

שנת השלושים לבנין תל אביב

הגיעה שנת תרצ"ט (1939) שנת השלושים לבנין תל- אביב. חפצנו לעשות נשף חגיגי אם לא כמו שנת העשרים שאז עמד מר מ. דיזנגוף בראש העיר ואז חגגה העיר במשתה ושמחה ועשו סעודה מיוחדת בערב בקוזינה שעמדה על שפת הים. דיזנגוף כבר לא היה. הוא מת בשנת תרצ"ו (1936), ואת מקומו ירש ישראל רוקח, שאת חבלי היצירה של תל- אביב לא ידע והמצב בכלל היה מעורפל. הוא לא הסכים לחוג את חג השלושים לתל- אביב. אבל אנחנו שהיינו בין מייסדיה של תל- אביב חפצנו לעשות לכל הפחות נשף חגיגי ליובל השלושים. מצאתי לי חבר את מר דוד סמילנסקי שהיה מנהל מכון המים בעיריה והיה לו משרד די רחב עם הרבה פקידים עוזרים, והוא נתן לי מקום במשרדו להכין את הנשף לכבוד שנת השלושים לתל- אביב. שלחנו מכתב חוזר לכל מי שמצאנו שצריכים להזמין אותו לנשף, וגם קבענו את מחיר ההשתתפות 15 גרושים. החלטנו שאם הרבה יענו להזמנה שלנו אז נעשה את הנשף באוהל- שם, ואם לא יתרבו הנענים לתזכיר שלנו כי אז נעשה את הנשף במועדון הציונים הכלליים. על ההזמנה שלנו לא נענו רבים והחלטנו לערוך את הנשף בקלוב הציונים הכלליים. בשביל לתת ערך לנשף שלא יהיה אלא שיחת רעים על כוס תה ועוגה, השתמשתי בהזדמנויות שונות. פ. זינגר המנצח היה אז חדש בארץ. הזמנתי אותו שיתן דבר מה לנשף. הוא ביקש שאכין לו פסנתר, את החזן דלון שהיה זמר באופרה של פראג והיה חדש בארץ הזמנתי שיתן דבר מה מקולו לנשף. הוא היה אחרי כן לחזן הראשי בחיפה. גם את מרים כהן ברנשטיין שתדקלם דבר מה. נואמים לא היו חסרים, דבר מי שרצה ומי שיכול. ממורה בגימנסיה לציור מר אל- דמע ביקשתי לצייר לי פלקט מהפסוק (בישעיהו מ"ט ח'), "ואתנך לברית עמי להקים ארץ להנחיל נחלות שממות". כשהגיע זמן הנשף באו כל כך הרבה שלא היה מקום להושיבם. הנשף הצליח מאד. אחרי כן הדפסתי חוברת ושלחתי לכל המשתתפים. שם היו שמותיהם, גם תמונה מכל מיסדי תל- אביב. שהצטלמו ביובל העשרים וגם מפת תל- אביב. כל זה הספקתי לעשות בעשרים ל"י. חפצתי לעשות תמונה כללית של ששים המיסדים. אבל בשביל זה היה כל אחד צריך להשתתף בשלוש ל"י ולא כל אחד רצה להוציא שלוש ל"י. אז הספקתי לעשות תמונה רק משלושים המיסדים.

גם נמצא מוציא לאור שקיבל מאיתנו חומר והדפיס חוברת בעריכת בר דרורה בשם ראשוני הבונים. אני נתתי שם מאמר בשם תל- אביב וכיוונה לעתיד. בהרבה דברים אני כוונתי אל העתיד שהתקיים אחרי כן. הספקנו להדפיס גם סרטי בד "שנת השלושים לתל- אביב" וכל מי שבא לנשף ענדנו לו את הסרט.