מקומות התפילה ובתי הכנסת בראשיתה של תל אביב

 מקורות: ד. סמילנסקי, עם בני ארצי ועירי / מקור ראשון [רשת האינטרנט] מ. מאיר- מריל, יד בן- צבי, בית הכנסת הגדול בת"א ותרומתו של אלכס ברוולד להקמתו

 לכשנוסדה "אחוזת בית" לא הקימו במקום בית- כנסת. מקצת מתושבי השכונה המשיכו להתפלל בבתי הכנסת שהיו קיימים מימים ימימה בשכונות העבריות שמחוץ ליפו ; נוה- שלום, נוה- צדק, אוהל- משה, מחנה- יהודה, מחנה- יוסף ובית- ישראל.

לאחר זמן, התקינו באחד הבתים הפרטיים ברחוב יהודה- הלוי ארון קודש לצורך התפילות של כל ימות השנה. בחגים ובמועדים, כאשר מספר רב של אנשים רצו להתפלל, חדרי לימוד בגימנסיה "הרצליה" ובית- הספר לבנות [בנוה- צדק] הוסבו ארעית למקומות תפילה. לימים הוקם ברחוב יהודה הלוי צריף- עץ גדול שיכול להכיל מאות מתפללים [כולל עזרת נשים]. בשנת 1912 [תרע"ג] התקיים במקום טקס להנחת אבן הפינה לבנין. בינתיים פרצה מלחמת העולם השנייה [1914], מקצת מתושבי העיר גויסו לצבא התורכי ובפסח 1917 גורשו כל תושבי יפו ותל אביב. גבאי בתי התפילה ביפו, בשכונותיה ובתל אביב ארזו את ספרי התורה וארזו אותם כדי שניתן יהיה לשאתם למקומות אליהם גלו תושביה של יפו ותל אביב.
לאחר סיום המלחמה, כאשר החלו 'הגולים' לחזור לבתיהם הוחזרו ספרי- התורה לבתי הכנסת . בד' ניסן תרע"ח הוחזרו ספרי התורה לבית הכנסת ברחוב יהודה הלוי בטקס חגיגי בראשותו של הרב בן- ציון עוזיאל, רבה של עדת הספרדים.
מלחמת העולם השנייה ומאורעותיה שיבשו את הכוונה להקים את בית- הכנסת של תל אביב ברחוב יהודה הלוי. עם שובם של 'הגולים', בראשית 1919 , עלתה על הפרק, השאלה איפה להקים את בית- הכנסת הראשי של תל אביב ומאין יגיעו הכספים הדרושים לבנייתו. ועד תל אביב החליט למכור את המגרש ברחוב יהודה- הלוי ולהטיל מס על תושבי העיר [על פי השטח שבבעלותו של כל תושב].
תכנון בית- הכנסת נמסר לאדריכל ריכארד ברוולד [אשר תכנן את בניין הטכניון ואת בית- הספר הריאלי, שניהם בחיפה]. בשנת 1922 [ט' חשון תרפ"ב] התקיים טקס הנחת אבן הפינה לבית- כנסת בקרן הרחובות אלנבי ואחד- העם. בנייתו של בית הכנסת ארכה מספר שנים, גם מפאת קשיים כספיים. לבסוף הושלמה המלאכה בשנת 1925, לאחר שהברון בנימין- אדמונד רוטשילד תרם את הסכום החסר להשלמת גג בית- הכנסת. במרוצת השנים, עבר בית- הכנסת שיפוצים ותוספות ושמר על מעמדו כ"בית הכנסת הגדול".
מספר שנים מאוחר יותר, לאחר שנמצאו תורמים מקהילת יהודי תימן ועדן, הוחלט להקים בית- כנסת לעדת הספרדים. נרכש מגרש ברחוב שד'ל, בין רחוב יהודה הלוי ושדרות- רוטשילד ועבודת התכנון נמסרה לאדריכל יוסף ברלין מהבולטים מבין האדריכלים של העיר באותם ימים.
בשנת 1931 התקיימה חנוכתו של בית- הכנסת "אוהל מועד" בנוכחות הרב הספרדי בן- ציון עוזיאל.