מכבי – האש בתל אביב

מקור: אתר האינטרנט של מכבי- האש תל אביב – יפו

בשנת תרפ"ה [1925] הונח בתל- אביב היסוד לגדוד מכבי- אש מתנדבים, שהיה הראשון בארץ- ישראל. מייסד הגדוד היה אַבָּא כֹּהֶן שהיה קצין כבאים מתנדב ברוסיה הצארית.

לימים, סיפר אבא כהן על הנסיבות ליסודו של מכבי- האש בתל- אביב.

"זה היה באביב 1925, בימי השיטפון הגדול בשכונת 'בּרֶנֶר' [השטח בין רח' הכרמל ורח' התבור] התקבצו מתנדבים מכל פינות העיר. באו עם כלים, גרזנים, איתים, מקלות ורצו להציל את כל מה שניתן ורצונם זה עלה על יכולתם. הגיע למקום גם ראש העירייה דאז, מאיר דיזנגוף. הוא סקר את המצב ובעצם המהומה הזאת ניגשתי אליו ולחשתי לו את רעיוני: יש צורך בגדוד מכבי- אש מתנדבים. תל- אביב הרי היא גם עיר בישראל. ראש העיר הסכים מיד לרעיוני ובקשני לסור אליו אל העירייה. קימתי פגישה עם מר דיזנגוף, בנוכחות מפקד המשטרה ואחרים. הצעתי נתקבלה. לאחר כמה פגישות הוחלט לייסד גדוד כבאים מתנדבים שיעמוד על המשמר בכל מקרה של שריפה, שיטפון או מפולת. תאריך היסוד היה 13 המרץ 1925. היום שבו הגשתי בקשה רשמית לעירייה. תאריך זה יכול להיחשב, לפי דעתי ליום היווסדו של גדוד הכבאים בתל- אביב".

בגיוס הראשון, התנדבו 73 איש לגדוד מכבי- האש.

הסיוע הכספי הראשון שקיבל הגדוד, היו ההכנסות מ"יום סרט" שהתקיים ביום 15 בינואר 1928 שהסתכמו ב- 43,463 לירות א"י, סכום ניכר ביחס למצבו של הגדוד באותם ימים.

לימים, החליטה העירייה להעמיד לרשות הגדוד מכונית "להרבצת חביות מים" מטיפוס "לפלי". אלא שבחבית הגדולה שהייתה מיועדת להובלת המים ניבעו חורים ולעיתים, עד שהגיעו הכבאים למקום השריפה התרוקנה החבית מהמים. במקרים אחרים קרה, שמרוב חיפזון להגיע למקום השריפה, שכחו הכבאים למלא את החבית…

בראשית שנת 1930 נפגש ראש העיר עם חברי הנהלת מכבי- האש ושמע על בעיותיהם. בעקבות פגישה זו הוכרו מכבי- האש כמוסד עירוני הזכאי לכל סיוע אפשרי. העירייה רכשה למתנדבים ציוד מגן אישי ותלבושות. בקצה שדרות- רוטשילד, ליד בניין העירייה הראשון [במקום שניצבת היום האנדרטה להנצחת 66 המשפחות המייסדות], הוקצה מקום ששימש כתחנת מכבי- האש [לצד תחנת המשטרה ומגן דוד אדום].

בסוף שנת 1930 נרכשה מכונית הכיבוי הראשונה [מתוצרת החברה האמריקאית "אינטרנשיונל"]. משאבת המנוע הראשונה זכתה לשם החיבה "יעל".