הקמת נחלת בנימין

 כתבה: שולה ווידריך

 בשנת 1908 נוסדה אגודת "נחלת בנימין". יזם הקמתה היה שלמה יוסף לויצקי מעסקני "הפועל הצעיר". האגודה מנתה 40 חברים רובם בעלי מלאכה, מורים וסוחרים זעירים. מטרת האגודה הייתה להקים שכונה במתכונתה של אחוזת בית השכונה העברית הראשונה.

רשימת חברי אגודת "נחלת בנימין": שמונה עשר בעלי מלאכה, שמונה פקידים זעירים, שישה חנונים זעירים, שלושה מורים וסופרים, שני בעלי תעשיה זעירה, בעל מלון אחד, בעל מכבסה אחד ואופה אחד- שלמה גרינהויז-נגר, אהרון מרזון-נגר, חיים אליהו סגל- חבתן, אברהם משה שבנט- משרת בבית הספר לבנות, דוב אתקין-חיט,מ.ל.גרלי- אומן בחרושת ברזל, ה.ש.קרוגליאקוב- בעל חהות, יוסף למפרט- בעל מלאכה, אברהם זיקלין- אומן ביציקת ברזל, שמריהו לויטן- בעל מלאכה, יהושוע סורניק-בעל מלאכה,אליעזר פפר- מורה בבית הספר לבנות, זרח וילנציק- בעל חנות,אליהו בוגדנוף-חיט,יוסף לרנר-פקיד באפ"ק, שלמה לויצקי- פקיד ובוכהלטר, דוב הופמן-שען, הלל זסלבסקי-חיט, יצחק זלצמן-שען,אליעזר מרגולין-בעל פבריקה של בורית,חיים לויצקי-ספר ובעל מספרה,מאיר שולמן-בעל פבריקה למלאכת סוכריות,מיכל מילמן-מורה למוסיקה,בן ציון רוחימוביץ-בעל חנות ובעל פבריקה לגזוז,א.ז.רבינוביץ-סופר ומנהל הביבליותיקה,אשר פולישוק-בוכהלטר,מיכל כהן-סנדלר, איסר שולמן-בעל חנות, י.ד.פריאר-פקיד , סופר, בנימין שליחובר-פקיד בלשכת המודיעין, זלמן דבורקין-סנדלר,חיים רידמן-פקיד, חיים ברוך קסטראל-בעל הוטל,שלמה ברדסקי-בעל מכבסה, דוב נקדימון-אופש, מתיתיהו וינוקור-בעל סדנה לעשות חביות, נח מילנר-סיטנאי, אברהם לואי-מורה, זליג רבינוביץ-בעל חנות.
בספר התקנות של השכונה נוסחו מטרות השכונה: "המטרה של נחלת בנימין היא לתת את היכולת לאנשים לא עשירים לרכוש להם בתים באותם התשלומים שהם מסלקים עכשיו שנה שנה במחיר דירותיהם… השכונה שתבנה תמלא אחרי כל הדרישות ההגיניות …הרחובות יהיו רחבים ומרוצפים, הבתים בנויים בטעם וביופי … " (ארכיון ציוני מרכזי)חברי ועד האגודה ניסו לרכוש מ"אחוזת בית" חלק מאדמות "כרם ג'באלי" אך הדבר לא עלה בידם. ב- 1909 באסיפה כללית של "אחוזת בית" הציע ליויצקי ש"אחוזת בית" תמכור ל"נחלת בנימין" חלק מאדמות "כרם ג'באלי" ללא רווח. האספה נתנה את אישורה, אך הדבר לא עלה בידם. הם פנו אל ארתור רופין, ראש "המשרד הארץ ישראלי", ששימש גם כבא כוחה של הקק"ל בארץ. במכתב הם כותבים: "בית קטן מיוחד לאיש ואיש- זהו האושר, אשר אליו נושאים את נפשם חברי נחלת בנימין…. ואנחנו פונים אליך דוקטור נכבד, ומבקשים, כי תסייע אותנו לקבל מאת הקרן הקימת הלואה של מאה ועשרים אלף פר' לבנין ארבעים בית, וחברת אנגלו פלשתינה מסכימה להיות אחראית להלואה…" (דרויאנוב עמוד 135) והוא סייע להם לקבל הלוואה על ידיי הקק"ל בתנאי שהבונים יהיו במעמד של חוכרים כלפי קק"ל והחכירה תעבור ליורשיהם. סירוב על תנאי זה של הקק"ל גרם לועד "נחלת בנימין" לפנות לוועד "אחוזת בית" בבקשה שהוא ישתדל לקנות עבור "נחלת בנימין" את החלקה האחרונה מ"כרם ג'באלי" שעדיין לא נימכרה. וועד "אחוזת בית" נענה לבקשה זו ורכש בכ"ח סיון תר"ע עוד מגרש המכיל 25.497 אמות מרובעות במחיר 25.000 פר' ובמחיר זה מכר לבאי כוחה של נחלת בנימין: יצחק זלצמן, שלמה לויצקי, מאיר שולמן וחיים רדניק. הרכישה התבצעה בעזרת בנק אנגלו פלשתינה ולא במרוכז. כל חבר קיבל 3,200 פרנק. וכן נרכש שטח נוסף מחברת הקרקעות "גאולה". סך הכל 38.000 אמות מרובעות (כ- 20 דונם) השטח חולק ל35 מגרשים שחולקו בהגרלה. כל בית הכיל 2 חדרים מטבח ומרפסת.
מיקום השכונה היה בסמוך לשדרות רוטשילד לכיוון צפון מזרח, עד לרחוב גרוזנברג. בניינה של השכונה החל בשנת 1911, השטח הצר והארוך הפך לימים לרחוב הראשי נחלת בנימין, נבנה כך שבתי השכונה יהיו צמודים אליו לאורכו.
בשנת 1911 בוצע אחוד חלקי בין שכונת "נחלת בנימין" עם השכונה "תל אביב" ובכ"ו אלול תרע"ב 1912 בוצע האיחוד המלא של השכונות. נציג "נחלת בנימין" השתתף בישיבות הוועד , על השכונה הוטלו חוקי בניין אשר יחייבו את התושבים בהתאם לחוקיי הבנייה של "תל אביב". על השם שנבחר התהלכה בדיחה: "חברי האגודה בחרו בשם נחלת בנימין על שם בנימין הרצל. היו שאמרו שהשם נחלת בנימין על שם הברון רוטשילד מסתבר שהיתה הלצה ביפו, שאם משפחת רוטשילד תעניק להם סיוע כלכלי, הנחלה תקרא על שם בנימין דה רוטשילד, ואם ההסתדרות הציונית היא זו שתסייע לשכונה, אזי היא תקרא על שם בנימין זאב הרצל" (ספר תל אביב א. דרויאנוב). הבתים הראשונים היו חד קומתיים , מכוסים בגגות רעפים החצרות מוקפות גדרות, בחזית הבתים מרפסת המובילה לדלת הכניסה. חלקו הצפוני של הרחוב עד לכיכר "מגן דוד" של היום התפתח בשנות העשרים. התקנה של עיר הגנים שהיא איסור חנויות לא חלה על נחלת בנימין והרכב האוכלוסיה הביאו להפיכתו של הרחוב לרחובה המסחרי הראשון של תל אביב. מאוחר יותר בוטלו החצרות והפכו את קומות הקרקע למסחריות ובהמשך נוספו למבנים קומות. במשך שנים הפך למרכז חנויות טכסטיל הלבשה וקישוט.
בשנת 1985 הגו את רעיון מדרחוב נחלת בנימין. המדרחוב תוכנן על ידיי אדריכל סעדיה מנדל מככר מגן דוד עד רחוב גרוזנברג. התכנון כלל רצוף באבנים משתלבות ,עמודי תאורה, אדניות צמחים, ספספלים וכו.. כיום פועל יריד אמנים ססגוני מדי שבוע בימים שלישי ושישי.