הקמת אחוזת בית

"אחוזת בית"

עריכה: מיכאל (מיקי) כהן
(מתוך ספר תל אביב, תרצ"ו – בעריכת א. דרויאנוב)

בכ"א בניסן תרס"ו (1906) נוסדה "אגודת בוני – בתים" שמטרתה הוגדרה: "לייסד מרכז עירוני עברי במקום טוב לבריאות ומסודרת יפה, ותחת הרפש והחלאה שבחוצות הצרים של יפו ימצאו (הבתים) במקום מרווח ונקי.

 על ידי בנין ששים בתים בבת- אחת יוזל שכר הדירות ביפו. היהודים המפוזרים בכל פינות העיר יפו יאספו אל מקום אחד ויהיה בזה מעין קיבוץ- גלויות מועט".
כחודשיים לאחר מכן, בכ"ח באב תרס"ו, התאספו לישיבה עשרה אנשים ה"ה גרודזילוב, מ. דיזנגוף, ע. א. וייס, מ. זרקנין, י. חיותמן, ה. מילשטיין, י. סוכובולסקי-דנין, ד. סמילנסקי, י. פרנק וא. ג. צדיקוב, והחליטו לייסד חברה לבניין- בתים ביפו עבור שלושים חברים.

מספר ימים לאחר מכן, בג' אלול תרס"ו נבחר וועד בן 3 חברים; סוכובולסקי, חיותמן ווייס.
חודש מאוחר יותר, בכ"ד אלול תרס"ו הודיע הוועד כי נרשמו שלושים חברים לחברה ובאותו מעמד הוחלט לצרף לוועד את ה"ה מ. דיזנגוף ומ. הורביץ. על הוועד הוטל להשיג הלוואה לבנין הבתים וכמו- כן הוחלט לצרף עוד עשרה חברים לחברה.

כל אחד מהחברים נדרש להכניס 20 פרנק לקופת החברה לכיסוי ההוצאות הראשונות.
באסיפה שהתקיימה בכ"ח באב תרס"ו הוחלט לשנות את שם האגודה ל"אחוזת בית". זו הייתה ההתחלה.
בי"ז בטבת תרס"ז (1907) התקיימה אסיפה כללית של חברי "אחוזת בית" בקלוב ישורון שביפו. לאסיפה הגיעו ארבעים וששה חברים. ליושב- ראש האסיפה נבחר מר ע. א. וויס. באותה ישיבה הוחלט להעלות את מספר החברים לחמישים.

 באותו מעמד נבחר וועד חדש בן שבעה חברים. ואלו הם [לפי מספר הקולות]: ע. א. וויס (42), י. סוכובולסקי (40), מ. דיזנגוף (37), י. חיותמן (33), מ. הורביץ (28), נ. קורקידי (25), לסגנים נבחרו: י.א. שלוש וצ. פוגלסון.

בישיבה הראשונה של הוועד החדש הוברר שמספר המבקשים להצטרף ל"אחוזת בית" הולך וגדל. הוחלט להודיע למבקשים שלעת- עתה ירשמו רק בתורת מועמדים. ועוד הוחלט שמי שיש לו בית ביפו ומבקש לבנות גם ב"אחוזת בית" לשם ספקולציה, אינו רשאי להירשם אפילו בתור מועמד.
מרבית החברים היו זקוקים להלוואה כדי לרכוש את חלקת הקרקע ולבנות את ביתם. וועד "אחוזת בית" החל לנהל מו"מ עם מוסדות שונים לצורך קבלת המימון.

ב- י"א תמוז תרס"ז (1907) שלח הוועד של "אחוזת בית" מכתב ללשכה הראשית של הקרן הקיימת לישראל [המכתב חובר ע"י הד"ר ארתור רופין ונכתב בשפההגרמנית] בקלן, לאמור:
"אנחנו ייסדנו ביפו אגודה בשם "אחוזת בית" ומטרתה היא – לבנות באופן חברותי ששים בתים לדירות בשביל ששים חבריה.

 ייסוד אגודתינו, האומרת לספק אחר הצרכים היותר הכרחיים, מותנה בעיקר מתוך עובדות אלו. העלייה של יהודי רוסיה, שגדלה במידה חשובה, גוררת אחריה מצוקה של דירות ביפו, ובשל כך עלה וגדל שכר- הדירות. בשתים- שלוש השנים האחרונות הוכפל כמעט שכרן של דירות פחות או יותר גדולות. הטובה שבדבר עולה בחלקם של הערבים, כי על- כן להם הבתים, ומחמת- כך הם גם מרבים לבנות. ואין צורך להסביר, שאם הדבר יתמיד גם מכאן ולהבא יוותרו סיכויים גדולים של היהודים, וכנגד זה תלך ותחזק תקנתם של הערבים.

"האגודה כבר נתנה עין במגרש ידוע, ועל מגרש זה היא אומרת לבנות שכונה של ששים בית על- פי סדר ושיטה נאה, להתקין רחובות רחבים ויפים ולדאוג גם לצרכי ההיגיינה, כגון תיעול, ביוב וכדומה, ועל- ידי כך תשמש דוגמה ומורה- דרך לכל ההתיישבות העירונית של היהודים בארץ".
" ששים חברי האגודה הם מבני המעמד הבינוני, הזקוקים לממונם שבעין בשביל להמשיך את עסקיהם, ולפיכך אין ביכולתם להוציא מכיסם את כל סכום הכסף אשר יושקע בבנין. כדי לקים את כל התוכנית כולה, יש צורך בארבע מאות אלף פרנק, ולפי מה שעולה במחשבה יִבָּנוּ בסכום זה":

                18 בתים בני 4,000   פרנק     = 72,000   פרנק
16 בתים בני 6,000   פרנק     = 96,000   פרנק
14 בתים בני 8,000   פרנק     = 112,000 פרנק
12 בתים בני 10,000 פרנק     = 120,000 פרנק
סך הכל: 60 בתים                 = 400,000 פרנק

" אבל ברשותה של האגודה נמצאים רק מאה אלף פרנק ששולמו עד עתה, ועל יסוד זה היא מבקשת לקבל הלוואה של שלוש מאות אלף פרנק"

בהמשך המכתב מפרטת האגודה את התנאים המבוקשים, משך הזמן להחזר ההלוואה הריבית וכד'. נדרשו פניות חוזרות ודיונים ממושכים בוועד הפועל של הקרן הקיימת לישראל עד לאישורה הסופי של ההלוואה באמצעותו של בנק אפ"ק (לימים: בנק לאומי לישראל). בישיבת ההנהלה של הקק"ל שהתקיימה בי"ט באלול תרס"ז (1907) הודיע היו"ר (ד"ר מ. י. בודנהיימר) על החלטת ההנהלה:

" כיוון שהאסיפה הכללית שלא מן המניין החליטה בפרינציפ על הלוואה עד 300,000 פרנק לאגודת "אחוזת בית" לשם בנין בתים, הרי יש לכתוב אמנה על הדבר הזה עם אפ"ק. יושב- הראש מתבקש לשלוח לאיש ואיש מחברי הדירקטוריון העתקה של האמנה לחתימה. על היו"ר של הדירקטוריון לישא וליתן בשם הלשכה הראשית עם אפ"ק".

בפועל היה סכום ההלוואה קטן יותר והסתכם ב- 250,000 פרנק.
בינתיים התנהל ויכוח חריף היכן לבנות את "הקולוניה", בעיר יפו או מחוצה לה. והיו שיקולים כבדי משקל לכאן ולכאן. לאחר מספר שבועות הוחלט להתרחק מיפו והוחל במשא- ומתן לרכישת השטח הידוע בשם "כרם גַ'בַּאלִי". תשעה בעלים היו לשטח הקרקע ורובם יורשים ויורשי- יורשים. המו"מ היה מרכב גם בשל תקנות מגבילות של השלטון העות'מאני.

באסיפה הכללית של האגודה, בכ"ט שבט תרס"ט הודיע ע.א. וויס "נתקבלו הקושאנים וגם רישיונות לבנייה. קנינו 150,000 אמה אף כי אמרו לנו להסתפק ב- 60,000 אמה עבור ששים חבריכם. אך לא הסכמנו משום שבשטח מצומצם לא נוכל לעשות את 'התיקונים' שאנו רוצים בהם ושנית, משום שאנו מבקשים ליתן גם לאחרים את היכולת להתנחל בשכונתנו".

למעשה, כאשר הגיע המו"מ לידי גמר, הוצרך הוועד לרכוש 37,000 אמה נוספים כך שהשטח של "כרם ג'באלי" הגיע ל- 180,000 אמה. בעיותיה של האגודה לא תמו. רבו הסכסוכים בין חבריה. היו קשיים בהסדרת ההלוואות לחברים מבנק אפ"ק. היו חברים שאזלה להם הסבלנות ומקצתם גם הכסף…

בישיבת הוועד בט' בניסן תרס"ט הוחלט להודיע לכל ששים החברים, שבחול- המועד פסח יוגרלו המגרשים, ושעד אותו יום חַייָב כל חבר לחתום על התקנות ולהכניס לקופה את יתרת הסכום עד ל- 1,750 פרנק לכל אמה ועוד 300 פרנק תוספת "אם ברצונו לזכות במגרש שבפנת שני רחובות". לאחר תקופה של שלוש שנים הגיע הרגע המיוחל. להגרלת המגרשים הגיעו רק 45 חברים אשר עמדו בכל דרישות הוועד והספיקו להכניס לקופה את הסכום הנדרש.

ב- כ' בניסן תרס"ט (1909) התקיימה ההגרלה הראשונה.
יתרת המגרשים הוגלו במועד מאוחר יותר. ובהמשך הסכים וועד האגודה להתיר לשש משפחות נוספות להצטרף לאגודה ולבנות את ביתם בשכונה.
במקום בו היה ביתו של מ. דיזנגוף [שד' רוטשילד 16] התכנסו חברי "אחוזת בית", הם ונשיהם וסתם אנשים שבאו להשתתף בשמחה. ספק אם העריכו באותו מעמד כי הם מייסדים הלכה ולמעשה את העיר העברית הראשונה.

דוד סמילנסקי כתב ברשימותיו: "כל העבודות הציבוריות של "אחוזת בית" נעשו בידי פועלים יהודים". רוב החברים מבין העולים החדשים נענו לדרישת הוועד והעסיקו פועלים ובעלי מלאכה יהודים. החברים מבין "הישוב הישן" לא נענו לקריאת הוועד משום שחששו מחוסר המיומנות של הפועלים היהודים וגם מפני חלקם היו קבלני בניה בעצמם.

הראשונים שהחלו בבניית ביתם היו רבקה וראובן סגל. ביתם היה ברחוב יהודה הלוי 25. כעבור שבועות אחדים כבר החלו בבניה 17 בתים ואחריהם החלה בנייתם של כל יתר בתיהם של חברי האגודה.