דוד בלוך – בלומנפלד

מקורות: דוד סמילנסקי, עם בני ארצי ועירי, תשי"ח / האציקלופדיה החופשית – ויקיפדיה

דוד בלוך- בלומנפלד היה ראש העיר תל אביב. עם פרישתו של מאיר דיזנגוף בסוף שנת 1926 שימש כממלא מקומו ולאחר- מכן נבחר ושימש בראש- העיר בשנים 1927- 1928. שימש כחבר במועצת העיר הראשונה שנבחרה באפריל 1922 ועד דצמבר 1926, כאשר היה גם סגן ראש- העיר.

הוא נולד במוטלה שברוסיה בשנת תרמ"ד [1880] בשם דוד בלוך. לימים צירף את השם בלומנפלד 'כינויו' המחתרתי ברוסיה. הוא עלה לארץ ישראל בשנת 1912, במסגרת "העליה השנייה". בראשית דרכו הציבורית בארץ- ישראל עמד דוד בלוך- בלומנפלד בראש שני מוסדות חשובים של ההסתדרות הכללית; מרכז לשכת- העבודה וקופת פועלי א"י.

במהלך מלחמת העולם השנייה, כשהחל גירושם של יהודי תל אביב ויפו, היה גם דוד בלוך- בלומנפלד מבין המגורשים ונכלא בדמשק יחד עם אנשים נוספים מראשי הישוב [א. אלמליח מירושלים, יעקב שלוש מתל- אביב ועוד.

עם סיום המלחמה, באוקטובר 1918, חזר לתל- אביב.

היה חבר באסיפת- הנבחרים הראשונה ואח"כ חבר 'הועד הלאומי', חבר מועצת ההסתדרות הכללית וחבר הועד- הפועל של מפלגת "אחדות העבודה" ונשלח כציר מטעמה לקונגרס הציוני בקארלסבאד.

לאחר סיום כהונתו כראש- העיר תל אביב, נשלח לארה"ב בשליחותה של הסתדרות העובדים הכללית וכן מטעם קרן- היסוד.

בשנת 1921 היה ממארגני בנק "זרובבל"  ועמד בראש הקרן "דור לדור" [קרן הביטוח לעת זיקנה של הסתדרות העובדים הכללית].

לאחר מחלה נפטר ב- 27 בנובמבר 1947 [בט"ו כסלו תש"ח], ערב הכרזת העצמאות.

שמו של דוד בלוך- בלומנפלד הונצח ברחוב המחבר את רח' ארלוזורוב  עם רחוב אבן- גבירול.  ובמושב דוב"ב  בצפון ישראל שנוסד בשנת 1957 על ידי עולים ממרוקו ופרס.