ביאליק

ח.נ. ביאליק ותל אביב

מקורות: דוד סמילנסקי, עם בני ארצי ועירי, מסדה, תשי"ח / מדריך הרחובות של תל אביב, כתב וערך: יחיעם פדן, 2003

בחודש ניסן תרס"ט [1909] הגיע ח.נ.ביאליק לביקור של מספר חדשים בארץ- ישראל. באותם ימים כבר היו מייסדי "אחוזת בית" עסוקים בהכנות להנחת אבן- הפינה לקבוצת הבתים הראשונה שייבנו בשכונה. במהלך ביקורו של ביאליק, הציעו לו ראשי הועד להצטרף כחבר באגודה ולבנות את ביתו "בפרבר הגנים שייבנה מחוץ לתחומי יפו". המשורר הלאומי הודה על ההצעה אך הדגיש שהשעה לא כשרה עדיין [עבורו] להתיישבות קבע בארץ ישראל. חמש- עשרה שנים לאחר אותו ביקור הגיעו ביאליק ורעייתו מַנְיָה והחליטו להקים את ביתם בא"י. האנייה שעל סיפונה הגיעו ביאליק ורעייתו מנמל אודסה עגנה בנמל יפו בחודש אדר ב' תרפ"ד [1924]

. העיר תל אביב יצאה מגדרה כפי שראוי לקבל את פניו של משורר לאומי. הגימנסיה העברית "הרצליה" ערכה קבלת- פנים חגיגית בהשתתפותם של המורים והתלמידים מבתי- הספר ברחבי העיר. מספר ימים לאחר מכן החליטה הנהלת העירייה לקרוא את אחד הרחובות החדשים, שהיה עדיין מחוסר שם, על שמו של ח.נ. ביאליק. לחגיגת הפתיחה של הרחוב בא הציבור בהמוניו. על בניין העירייה [הבלתי גמור] שבקצה הרחוב הונפו דגלים וביאליק נתכבד בגזירת הסרט. היה זה אחד המקרים הבודדים שרחוב נקרא על שמו של אדם בעודו בחיים. לימים, החליטה הנהלת העירייה לקרוא לאחת השדרות הראשיים של העיר על שמו ביאליק, הלוא הן שדרות ח"ן [חיים נחמן].

חודשים ספורים לאחר שהגיע לא"י, החליט ביאליק לבנות את ביתו בתל אביב ברחוב שנשא את שמו. לאחר שביאליק ורעייתו עברו להתגורר בביתם, נעשה המקום למרכז החיים התרבותיים והאמנותיים בתל אביב. בליל שבת היו מתאספים דרך קבע, עשרות אנשי רוח, אמנים, ידידים ומכרים לשיחות מענייני היום, לשירה וריקודים. באחד ממאמריו [בשנת תרפ"ט] הביע ח.נ. ביאליק את אהבתו לתל אביב: "יצירה עברית כמו תל אביב מכרעת בעיני כנגד יצירות של מאות שנים בגולה, תמיהני, אם יש בכל העולם פינה כזאת לישראל, בנין בתים כאלה, אך ורק על- ידי יהודים, מן המסד ועד הטפחות, זהו מחזה מרהיב עניינים. די ביצירה זו של עיר עברית שלימה בשביל להכניס אמונה בלב הספקנים והמפקפקים שתקומת הארץ היא עובדה שאין להכחישה." אולם "אהל שם" ברחוב בלפור הוקם בשנת תרפ"ט מתרומתו של נדבן ובהשראתו של ביאליק.

 האולם שימש לאירועי תרבות מגוונים. מסיבות "עונג שבת" היו מתקיימות במקום בנוכחותו ובהשתתפותו הפעילה של ביאליק. בשנת 1934 נפטר ביאליק לאחר מחלה. רעייתו, מניה תרמה את הבית לעיר תל אביב. בבית זה מתקיימים מפגשי תרבות ותערוכות. לאחרונה, מתבצעות בבית עבודות שיפוץ ושימור.