אישים שונים

אישים שונים

אגדתי ברוך (1895 – 1976)

מיוצרי המחול העברי המקורי. נולד בבסרביה, רומניה. למד בלט ברוסיה ולאחר שעלה לארץ ישראל ב- 1910 למד ציור ב"בצלאל". בפרוץ מלחמת העולם ה- 1 גורש מארץ- ישראל  ע"י המושל העות'מאני והיה רקדן בלט באודיסה. כאשר חזר לא"י ב- 1919 התגורר בתל אביב, יזם את נשפי פורים ההמוניים והקרנבל שממנו התפתח רעיון ה"עדלאידע". הוא יצר ריקודים עממיים שהידוע בהם היא "הורה אגדתי". הוא הקים אולפן סרטים שבו ייצר יומנים מחיי הארץ.

אוסישקין מנחם (1863 – 1941)

ממנהיגי "חיבת ציון" ומראשי הציונות. נולד בבלרוס, היה ממייסדי אגודת "בני ציון" במוסקבה והיה ציר לקונגרס הציוני הראשון. הגיש תכנית לציונות "סינתטית" ששילבה מדיניות, רכישת קרקעות, עלייה, התיישבות וחינוך יהודי בגולה. פעל לארגון היישוב בא"י מאז 1903, עלה לארץ     ב- 1910  ובנה את ביתו בתל אביב. בשנת 1933 הוענקה לו אזרחות כבוד של תל אביב.

אלתרמן נתן (1910 – 1970)

משורר, מחזאי, מתרגם ובעל טור בעתון. נולד בפולין, עלה לא"י ב- 1925, למד בגימנסיה "הרצליה" והנדסה חקלאית בצרפת. שיריו פורסמו מאז 1931.כתב פזמונים לתיאטרון הסאטירי, "המאטא" ו"לי-לה-לו", בהם יותר מ- 20 פזמונים שתל אביב שימשה להם השראה.

בוגרשוב חיים ד"ר (1876 – 1963)

ממייסדי הגימנסיה "הרצליה". נולד בקרים. בעל תואר ד"ר לפילוסופיה מאוניברסיטת ברן שבשווייץ. עלה לא"י ב- 1906 ונמנה עם מקימי הגימנסיה "הרצליה" ועם מוריה הראשונים. היה חבר מועצת עיריית תל אביב. במלאות לו 80 שנה הוענק לו תואר אזרח כבוד של תל אביב ב- 1956.

גולדברג יצחק – לייב (1860 – 1935)

"הנדיב הלא ידוע" שתרם סכומי כסף ניכרים לעיר תל אביב. נולד בוילנה. ביקר בא"י פעמים אחדות עד שהתיישב בארץ ב- 1919. ייסד את עיתון "הארץ". הקים את המפעל ללבני סיליקט מהם נבנו בתים רבים בעיר.תרם רבות למפעלי תרבות בתל אביב ובמקומות שונים ברחבי הארץ.

פטריק גֶדֶס (1854 – 1932)

מקורות: ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית /
יעקב שביט וגדעון ביגר, ההיסטוריה של תל אביב,  2001

פטריק גדס היה בִּיוֹלוֹג ממוצא סקוטי. הוא היה מאבות התכנון האורבאני, המושתת על יסודות חקר החברה והפרט, הטופוגרפיה והאקלים. בשנת 1920 הוזמן על ידי ד"ר חיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית לסייע בתכנון האוניברסיטה העברית, על הר הצופים בירושלים.
בשנת 1925 הזמינה עיריית תל- אביב את גֶדֶס להכין תוכנית מתאר כוללת, בחלק הלא בנוי בצפון העיר, שתעצב את החלק הזה כעיר גנים [ראה מפת תוכנית גדס]. בעיצוב התוכנית שותף האדריכל ריכרד קאופמן. התוכנית חזתה את תל- אביב כעיר שתצמח מאוכלוסייה בת 30 אלף תושבים [בשנת 1925] למרכז עירוני בן 100 אלף תושבים. עשר שנים לאחר הכנתה, הגיע מספר תושבי תל- אביב ל- 150 אלף נפש.
גדס הציע להתבסס על בנייה לגובה של 3- 4 קומות לכל היותר. בתים שיהיו מוקפים בגינות ובגנים ציבוריים, ללא רעש ואבק. אף כי היה הכרח לשנות את תוכנית גדס כדי להתאימה למציאות, עדיין קבעה תוכניתו את אופיו של צפון תל- אביב כאזור פרברי- למחצה.

גולומב אליהו (1893 – 1945)

ממייסדי ארגון "ההגנה" ומפקדה במשך שנים רבות. נולד בבלרוס, עלה לא"י עם הוריו ב- 1909, התגורר בתל אביב והיה מבוגרי המחזור הראשון של הגימנסיה "הרצליה".      ב- 1914 יצא להכשרה בקיבוץ דגניה וב- 1918 התנדב לגדודים העבריים. בבית בו התגורר עם משפחתו, בשדרות רוטשילד קיים ופועל מוזיאון וארכיון "ההגנה".

גולינקין מרדכי (1875 – 1963)

מייסד האופרה הארצישראלית ומנצחה. נולד באוקראינה, למד בקונסרבטוריון בווארשה ועבד כמנצח בבתי אופרה ברוסיה. עלה לארץ ישראל ב- 1923 והקים את האופרה הארצישראלית בתל אביב.

גורי ישראל (1893 – 1965)

חבר כנסת מראשיתה ויו"ר ועדת הכספים שלה במשך 14 שנים. נולד בבסרביה, היה פעיל בצעירי ציון. עלה לא"י ב- 1919 והשתקע בתל אביב. היה חבר מועצת עיריית תל אביב מ- 1929 ומנהל מחלקת התרבות מ- 1930.

הוז דב (1894 – 1941)

מראשוני תנועת הפועלים ומחלוצי הטיס בארץ ישראל. נולד בפולין, עלה לא"י עם הוריו ב- 1905. המשפחה התגוררה ביפו. היה מבוגרי המחזור הראשון של הגימנסיה "הרצליה". היה חבר מועצת עיריית תל אביב מ- 1925 ובשנת 1935 היה סגן ראש העירייה. נהרג בתאונת דרכים. ע"ש נקרא שדה התעופה מצפון לת"א ("שדה דב").

התלמי יהושע (1880 – 1957)

ידוע בשם העט ר' בנימין (הלועזי: רדלר- פלדמן). סופר ועיתונאי. נולד בגליציה. היה מעוזריו של י. ח. ברנר בלונדון. עלה לא"י ב- 1907. היה ממייסדי שכונת "נחלת בנימין".

וילנסקי משה (1910 – 1996)

מלחין, מעבד מוסיקלי, פסנתרן ומנצח. נולד בפולין. עלה לא"י ב- 1923. היה המנהל המוסיקלי של תיאטרון "המטאטא" ומשנת 1945 המנהל המוסיקלי של תיאטרון "לי-לה-לו". חתן פרס ישראל בתחום הזמר העברי תשמ"ג. יקיר תל אביב לשנת תשמ"ו.

טולקובסקי שמואל (1886 – 1965)

פרדסן והיסטוריון. נולד בבלגיה. עלה לא"י ב- 1911. ייסד חברה לייצוא הדרים ועמד בראשה בשנים 1924- 1934. היה חבר מועצת עיריית תל אביב ויו"ר ועדת בניין ערים. כתב מחקרים בתולדות ארץ ישראל, תולדות יפו ותולדות פרי ההדר.

טשרניחובסקי שאול (1875 – 1943)

מגדולי המשוררים העבריים. נולד ברוסיה ושיריו הראשונים נדפסו כבר ב- 1892. למד רפואה בגרמניה ובמלחמת העולם ה- 1 היה רופא צבאי. ב- 1931 עלה לא"י והתגורר בירושלים עד 1934 כאשר השתקע בתל אביב ועבד כרופא ילדים בבתי הספר העירוניים. בהיותו בן 60 הוענקה לו אזרחות כבוד של תל אביב.

יחיאלי יחיאל (1866 – 1937)

נולד בבלרוס. היה מחובבי- ציון מורה ומחלוצי החינוך העברי בא"י. נמנה עם סגל המורים בבית- הספר לבנים ביפו וביה"ס לבנות מ- 1904 ומנהלו מ- 1908. חבר הוועד הראשון של תל אביב.

יפה בצלאל (1868 – 1925)

מראשוני תל אביב וחבר הוועד הראשון שלה (1910). נולד בבלרוס. עלה לא"י ב- 1908. ייסד וניהל את חברת "גאולה" שעסקה ברכישת קרקעות. היה יו"ר ועד הקהילה ביפו וחבר בוועד העזרה למפוני תל אביב בימי מלחמת העולם ה- 1.

לב אברהם (1866- 1921)

עלה לא"י בשנת 1911 ורכש מגרש באחוזת- בית, בשדרות רוטשילד מס' 1. אברהם לב היה חבר בוועד השכונה, היה מראשי האגודה "חברה חדשה" (לימים: רחוב אלנבי) ומחברי 'וועד ההגירה' בראשות דיזנגוף שסייע למגורשי תל אביב ויפו במלחמת העולם ה- 1.

לבונטין זלמן – דוד (1856 – 1940)

נולד בבלרוס והיה מראשוני המצטרפים לחובבי- ציון שמטעמם נשלח לא"י בשנת 1882 לרכוש קרקעות. ניהל את "אוצר התיישבות היהודים" בלונדון ובשנת 1903 נתמנה לנהל את בנק אפ"ק ביפו. היה מהתומכים הראשיים במתן הלוואה לחברי "אחוזת בית" מבנק אפ"ק בערבות הקק"ל. בשנת 1936 הוענקה לו אזרחות כבוד של תל אביב.

לבנון חיים (1899 – 1986)

ראש העירייה הרביעי של תל אביב – יפו. נולד בקרקוב שבפולין. עלה לא"י בשנת 1927, היה מורה ואיש ציבור. משנת 1951 כיהן כסגן ראש העירייה ובשנים 1953 – 1959 היה ראש העירייה. בתקופת כהונתו הוקמו 'היכל התרבות' ואוניברסיטת תל אביב.

נמיר מרדכי (1897 – 1975)

ראש העירייה החמישי של תל אביב – יפו. נולד באוקראינה ועלה לא"י בשנת 1924. היה חבר כנסת (1951 – 1969) ומזכיר כללי של ההסתדרות הכללית. היה שר העבודה בממשלת ישראל (1956 – 1959) וראש העירייה ב- 1959 – 1969. בשנת 1973 הוענקה לו אזרחות כבוד של העיר.

סוסקין אברהם (1884 – 1963)

מחלוצי הצילום בארץ ישראל. נולד ברוסיה ועלה לא"י בשנת 1905 והתיישב ביפו. הנציח במצלמתו ארועים רבים בחיי היישוב. התמונה הידועה בשם "הגרלת המגרשים" של "אחוזת בית" היא של סוסקין. היה חובב תאטרון ופתח את הסטודיו הראשון לצילום בתל אביב. ארכיון התצלומים שלו הוא אחד המקורות החשובים על ראשיתה של העיר העברית הראשונה וההתיישבות בא"י.

עוזיאל בן ציון מאיר חי (1880 – 1953)

נולד בירושלים. התמנה בשנת 1911  לרבה הספרדי הראשי של יפו (ולימים תל אביב). עם סיום כהונתו בתל אביב התמנה לרב ראש/י לעדה הספרדית בא"י. בשנת 1939 הוענקה לו אזרחות כבוד של תל אביב.

פרסיץ שושנה (1893 – 1969)

נולדה באוקראינה.כשהתאלמנה, בשנת 1925 עלתה לא"י עם 3 ילדיה הקטנים. היא ניהלה את הוצאת הספרים "אמנות". בשנים 1926 – 1935 היתה חברה במועצת העיר תל אביב ומנהלת מחלקת החינוך. היתה חברת כנסת בשנים 1949 – 1959. בשנת 1962 הוענקה לה אזרחות כבוד של העיר.

רוקח ישראל (1869 – 1959)

ראש העירייה השלישי של תל אביב. נולד ביפו ולמד הנדסת חשמל בשוויץ. היה חבר הוועד של תל אביב בשנת 1922, וראש מחלקה וסגן ראש העיר משנת 1929. עם מות מאיר דיזנגוף התמנה לראש העירייה בהוראת ממשלת המנדט ולאחר מכן נבחר לתפקיד וכיהן עד לשנת 1952. בשנת 1949 נבחר לכנסת והיה שר הפנים בשנים 1953 – 1955.