אחד העם [אשר צבי גינצבורג] בתל- אביב

מקורות: דוד סמילנסקי, עם בני ארצי ועירי / האנציקלופדיה החופשית, ויקיפידה

אחד העם הוא שמו הספרותי של אשר צבי גינצבורג מראשי הוגיה של הציונות, מייסד הזרם והוגה הרעיונות של הציונות הרוחנית. הוא נולד באוקריאנה ב- 18 באוגוסט 1856.

הוא נולד למשפחת חסידית והושפע בנעוריו ממחשבת הרמב"ם ומספרות תנועת 'ההשכלה', נטש את אורח החיים הדתי והפך לאחד מדובריה של תנועת 'חיבת ציון'. אחד העם הוא החשוב במפתחי הזהות החילונית- לאומית.

אחד העם ביקר בארץ- ישראל מספר פעמים. לאחר ביקוריו הראשונים [1891 ו- 1893] הוא כתב את מאמריו "אמת מארץ- ישראל", שעוררו זעם רב וביקורת מצד ראשי 'חובבי ציון'.

לאחר ביקורו בארץ- ישראל, בשנת 1912, כתב את המאמר "בין הקצוות" בו תיאר את התרשמותו העמוקה מהגימנסיה "הרצליה". הוא שיבח במאמרו את רמת ההוראה במוסד ואת הוועד המנהל.

בשנת 1907 השתקע באנגליה וניהל את סניף חברת "תה ויסוצקי" בשליחותו של זאב קלונימוס ויסוצקי מראשי 'חובבי ציון'.

בשנת 1921 הגיע לארץ- ישראל כדי להשתקע בה סופית. לאחר שביקר בערים ובמושבות בחר בתל- אביב כמקום מושבו. תל- אביב מנתה באותם הימים כ- 12,000 נפש.

בישיבת משותפת של הוועד והמועצה ביום י' בשבט תרפ"ב נתקבל אחד העם בכבוד רב ובאותו מעמד נבחר כחבר המועצה. באותה ישיבה הודיע ראש המועצה, מאיר דיזנגוף, על ההחלטה להעמיד לרשותו בית בתל- אביב. עיריית תל- אביב רכשה לצורך זה את ביתו של דר' בן- ציון מוסינזון ברחוב אחד העם פינת רחוב השחר, בסמיכות לחצר הגימנסיה "הרצליה". בבית זה התגורר אחד העם את חמש שנותיו האחרונות עד ליום מותו בכ"ח טבת תרפ"ז [1927]. כל שלושה חודשים היה אחד העם נוהג לשלם את דמי השכירות בהמחאה לבנק אפ"ק.

בנוסף להיותו חבר מועצת העיר, היה אחד העם חבר בועדת התרבות והחינוך וועדת השמות לרחובות.בי"ז באב תרפ"ו מלאו לאחד העם שבעים שנה. תל- אביב חגגה את יום הולדתו ומועצת  העיר העניקה לו את התואר אזרח- כבוד של העיר.

אחד העם הובא לקבורות בבית- העלמין ברחוב טרומפלדור, ליד קברו של מכס נורדאו.

את אחד מרחובות "אחוזת בית" קראו בשמו של אחד העם עוד בחייו. לאחר מותו הוחלט לקרוא לבית בו התגורר בשם "בית אחד העם" ששימש כספריה ציבורית. לימים, כאשר הוקם מגדל "שלום מאיר" על המקום בו עמד בניין הגימנסיה "הרצליה", נעלם מנוף העיר גם "בית אחד העם".