ר' ישראל וינשטיין וחיה

ר' ישראל וינשטיין ואשתו חיה באביל לילינבלום 20א'

ר' ישראל נולד בירושלים ב 1877 לאביו ר' אליהו וינשטיין ואימו יונה טויבה. בעודו ילד קטן ב 1880 עבר עם הוריו לגור ביפו העתיקה. עד גיל 8 כמעט ולא למד, בהעדר "חדר" מתאים. בנעוריו הרבה להתרוצץ בים של יפו יחד עם נערים ערביים, ולמד לשחות היטב גם בים סוער, ולימים אכן זכה להציל מטביעה נפשות רבות.תמונת זוג המייסדים

בן 12 שלחו אביו ללמוד בישיבת "עץ חיים" בירושלים, ובהיותו חריף שכל, תפישה מהירה ומתמיד בלימודיו, התקדם מהר בישיבה. בן 15 כבר ידע כמה מסכתות מן התלמוד על בוריין.

עוד מנעוריו נמשך ר' ישראל לתורת החשבון והנה נזדמן לו במקרה בישיבה ספר חשבון בעברית בשם "מעשה חשבון" ו"שאלות חשבון" ואז החל לעיין ולחטט בהם בצנעה ולימים גם בספרים "איל-משולש" ו"צפנת פענח" של הגאון מווילנא, שעסקו בשאלות חשבון ומתמטיקה.

ר' ישראל סיים לימודיו בישיבה וחזר להוריו ליפו כאן המשיך ללמוד אצל הרה"ג ר' נפתלי הרץ הלוי רבה הראשי של יפו, ואצל הדיין דאז ר' מיכל הורוויץ.

כעבור שנתיים ימים שידך מיכל הורוויץ לר' ישראל את גיסתו חיה באביל, הבת של ר' יוסף הורוויץ, מיקירי ירושלים.

עם נישואיו עבר ר' ישראל לגור בירושלים וזאת למשך 3 שנים עם הבטחת אבי הכלה לכלכלו בהתאם לנוהג דאז לגבי החתן שהוא תלמיד חכם וכך למד הוא בישיבות הגדולות שבירושלים.

אולם בצנעה המשיך כל אותו זמן ללמוד חשבון ומתמטיקה. בתום 3 השנים חזר ר' ישראל ליפו ונתקבל לעבוד כמורה בתלמוד תורה "שערי תורה" שנוסד ע"י זרח ברנט- מייסד השכונה נווה שלום. כעבור שנתיים עבר להורות בבי"ס דתי מודרני "חדר מתוקן" שנפתח ביפו ב 1905 . מנהל ביה"ס שבא מגרמניה הקפיד מאד על הסדר הניקיון והמראה החיצוני ודרש מהמורים לבוש מוקפד ומגוהץ וגם בימי הקיץ החמים.

בנו בכורו של ר' ישראל מספר כי יום אחד פנה המנהל ל ר' ישראל והעיר לו כי נעליו אינן מצוחצחות. ענה לו ר' ישראל מינה וביה – אם תכפיל לי את משכורתי ותוסיף עוד 70 פרנק לחודש, אוכל למלא את דרישותיך.

-הייתכן? הרי מברשת לנעליים עולה בישליק אחד וקופסת משחה לנעליים עוד חצי בישליק?! ענה ר' ישראל – עם נעליים מצוחצחות צריך ללבוש בגדים חדשים וכך גם אשתי וששת ילדי, וצריך אז רהיטים חדשים בבית ועל כל אלה עליך להכפיל שכרי.

ר' ישראל היה בין מייסדי אגודת "אחווה", שמטרתה הייתה עזרה הדדית בין החברים, וכן עזרה האגודה לעולים חדשים שבאו ארצה והשתכנו ביפו. רבים מחברי האגודה הצטרפו לבוני השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות יפו הרי היא שכונת "נווה צדק" שנוסדה ב- 1887 , ועד היום קיים בשכונה זו רחוב "אחווה".

כאשר נוסדה האגודה "אחוזת בית" להקמת שכונה יהודית חדשה מצפון ליפו, הצטרף אליה ר' ישראל והשתתף האסיפות ובדיונים של החברים המייסדים. ב 1909 רכש 2 "מספרים" בעבורו ובעבור אחיו הבכור ר' נחום, ואחרי ההגרלה ההיסטורית נפלו בגורלם 2 מגרשים ברחוב לילינבלום. אולם לפני שניגשו לבנות את הבתים, הסכימו לחלק כל מגרש לשני חצאים שווים ועליהם הקימו 4 דירות זהות שחולקו כך:

דירה בלילינבלום מס' 18 לאבי המשפחה ר' אליהו,
דירה בלילינבלום מס' 18א' לבן הבכור ר' נחום ואישתו,
דירה בלילינבלום מס' 20 לביתו של ר' אליהו- שושנה-רייזל ובעלה משה רסקין.

דירה בלילינבלום מס' 20א' ל ר' ישראל ואשתו.
כולם למעט אבי השבט ר' אליהו חקוקים על מצבת 66 המייסדים של תל אביב, לא ברורה הסיבה שדווקא אבי השבט אינו מופיע ברשימת המייסדים, שהרי מצבו היה מקביל  למצב שלושת צאצאיו הנ"ל.

בהיות ר' ישראל ידוע כמומחה בחשבון ומתמטיקה וכאדם ישר ומהימן, היו בוני הבתים והבנאים מוסרים בידיו את שרטוטי ותכניות הבתים, כדי שיחשב עבורם את כמויות החומרים הדרושים לבנין ואת הכספים שיש לשלם עבורם.

הוא נחשב ל"גאון טבעי"  ומספר בנו ר' יצחק זלמן וינשטיין: גיסו של אבי, קלמן הופמן עבד כמסגר וחרט מעולה בבית החרושת לברזל של המהנדס שטיין ביפו. לימים הביאו למפעל מחרטה חדשה ומשוכללת מצרפת לשם חריטת ברגים צינורות וכדומה, אולם למרות שהביאו עם המכונה מומחה מחו"ל שידריך את העובדים בהפעלת המכונה לייצור ברגים שונים, לא הצליחו לפענח את סודות המכונה. קלמן הזמין את גיסו ר' ישראל למפעל ואחרי שזה התעמק בתכניות המכונה הוא הדריך את העובדים כיצד לתפעל את המכונה לכל גודל הברגה שרצו לייצר.

ב 1910 עבר ר' ישראל לפתח תקווה ללמד בתלמוד תורה "נצח ישראל" ושם הורה עד מלחמת העולם הראשונה. משרה זו הייתה לו לברכה כאשר בעת הגירוש של הטורקים את יהודי יפו ותל אביב, באפריל 1917 , יכול היה ר' ישראל לקלוט בפתח תקווה את הוריו ואת משפחותיהם בתקופה קשה זו.

לאחר המלחמה חזר ר' ישראל ליפו והמשיך ללמד שוב ב"שערי תורה" בנווה שלום עד לפטירתו.

ר' ישראל התפרנס כל ימיו ממשכורת דלה ביושר וכבוד. בהיותו מעורב בעניינים ציבוריים ובעל חוש עסקי נהג לחסוך לשם רכישת  קרקעות ובמשך השנים רכש מגרשים בבית וגן, בדרום יפו,- כיום בת ים, בחולון,בפתח תקווה ועוד.. נכסים שעזרו לו ולמשפחתו להתגבר על קשייהם בעיתות מצוקה כלכלית.

ר' ישראל נמנה על מייסדי בנק קופת עם, בנק הלוואה וחיסכון, קרן לגמילות חסדים ועוד.

קשריו הטובים עם המוסדות הכספיים האלה ומהימנותו עזרו לו לקבל הלוואות בעת צורך.

ר' ישראל היה בעל מידות טובות, תקיף ובעל מרץ רב, גומל חסדים בצינעה.
אחרי מאורעות 1929 עזבו ר' אליהו ובניו ר' נחום ור' ישראל לעזוב ביתם בנווה שלום ולעבור לגור בבתיהם בלילינבלום תל אביב.
ר' ישראל לא זכה לאריכות ימים ונפטר ממחלה ממארת ב 1935 והוא בן 58 בלבד.

בלוויתו בכה אבי ר' אליהו ואמר כי הוא מלווה למנוחות לא רק את בנו האהוב אלא גם את מורו ורבו.

הוא נקבר בחלקת הקבר המשפחתית בבית העלמין בנחלת יצחק. אלמנתו חיה באביל הוסיפה לחיות  16 שנה אחריו כאשר את כל מרצה וזמנה היא מקדישה לענייני צדקה לעניים. ונפטרה ב 1951.

נכתב על ידי הבן יצחק זלמן וינשטיין

myimages24  תמונת זוג המייסדים
excel64  וינשטיין ישראל וחיה – עץ משפחה