נאמן אבא ושרה

   משפחת אבא ושרה נאמן  לילינבלום 19

25neeman-familyt-pic2אבא ושרה נאמן נמנו על שישים ושש המשפחות שהקימו את אחוזת בית ויסדו בעקבות זאת את העיר תל-אביב. את ביתם הקימו ברחוב לילינבלום 19. כל אחד מהם לחוד ושניהם ביחד תרמו רבות לחידוש החיים היצרניים, התרבותיים והחברתיים של הישוב היהודי בעיר העברית הראשונה.

אבא נאמן נולד בליטא בשנת 1867 ועלה ארצה יחד עם אחיו יצחק בשנת 1890 בשלהי העלייה הראשונה.[1]  על אף שהיה מחוסר השכלה פורמאלית והיה אוטודידאקט בכל – פיתח ויצר במחשבתו ובכפיו – בתחום הטכנולוגי והתרבותי – דברים שיכלו להתקנא בהם מומחים ומלומדים רבים.[2] תחילה התפרנס מחריתת אותיות על מצבות וחותמות ומציור שלטים. לאחר מכן עבד כחניך בסדנה של שטיין. שם התמסר בעיקר למכונאות, חרטות וחרושת ברזל כללית. עבד גם ביקבי ראשון לציון והיה בין הפועלים שהתקינו את המשאבה הראשונה מתוצרת הארץ עבור הכבאים בזיכרון יעקב.

בשנת 1900 הקים את המפעל התעשייתית הראשון של תל-אביב והפך בתוקף כך מחרת אותיות לחרט מתכת. הכוונה להקמת בית חורשת 'אבא נאמן משאבות בע"מ'. מרבית החקלאות ובעיקר הפרדסנות בארץ הושקו באמצעות משאבות המים שייצר אבא נאמן במפעלו. במשך חייו המציא ופיתח מתקנים ומכשירים רבים כגון: התקנת דוד אוויר במשאבת המוטות של המים. דבר שתרם רבות לבטיחותה וליעילותה של משאבת המים. או כגון: המכונה המיוחדת לכיפוף ארכובות למשאבות שהמציא, ששכללה בהרבה את דרך התקנתן של המשאבות וחסכה עבודה וזמן רבים.[3] הוא התקין את מנוע הדינמו הראשון להפקת חשמל של תל-אביב הקטנה שהותקן בראינוע עדן ואשר בפרוץ מלחמת העולם הפך לגזוגנראטור.[4] אבא נאמן גם ייצר את המכונות הראשונות לאפיית מצות בארץ עבור זליביינסקי שהפך לאחר מכן לאימפריית המצות בישראל.[5] בזמן מלחמת העולם הראשונה ניהל אבא נאמן את מפעל המים של תל-אביב וזאת עד לגירושו לדמשק במהלכה.[6]

אבא נאמן השתתף בטיפוח הניצנים הראשונים של אומנות הבמה והמוסיקה בארץ.[7]  ביחד עם אחיו יצחק, הוא הכין את התפאורות להצגת החובבים הראשונה בארץ ישראל שהועלתה בשנת 1894 אשר במסגרתה העלו את "שולמית" לגולדפאדן (באידיש) באולם בית החרושת שטיין בנווה צדק.[8] כן השתתף אבא נאמן ביחד עם אחיו יצחק גם בתזמורת הראשונה שנוסדה בארץ בשנת 1894 בהדרכת המורה פראנק מהמושבה הגרמנית ביפו, אשר הקונצרט הראשון שלה נערך בראשון לציון הרבה לפני הקמתה של תזמורת ראשון לציון המוכרת.[9] לאחר מות רעייתו שרה בשנת 1954, החל אבא נאמן לצייר את דמותה מרוב געגועים אליה וזכה לכמה שנות פוריות כצייר.

אבא נאמן היה בין מקימי אגודת פעולה ונבחר לכהן כחבר הועד הפועל שלה. המדובר באגודה שקמה בשנת 1900 על מנת לעצור את הירידה מהארץ. על מטרותיה של האגודה ניתן ללמוד מהדברים שחרתה על דגלה ואשר כללו את המלים הבאות: "פעולה, עבודה, עשייה, מלאכת יד, חריצות, זריזות, ערבות זה לזה, נאמנות, ביטול רצון עצמי בפני רצון הכלל, כי תועלת הכלל היא תועלת הפרט, כי מעמד אדם יפעל פעולה לשבח במעמד רעהו".[10] אבא נאמן היה פעיל ב"בני ברית" ועסק בצדקה ובגמילות חסדים כל זאת בהצנע לכת.[11]

אבא נאמן נפטר בשנת 1960 ונקבר בפנתאון של תל-אביב אשר בבית הקברות ברחוב טרומפלדור. לפי בקשתו חרתו על קברו את המלים הבאות: "אהב העבודה והמלאכה וייצור משאבות מים בארץ ישראל".

רעייתו, שרה נאמן נולדה בירושלים לזרח אלתר ויוכבד מושלי. בגיל שנתיים עקרה מירושלים, יחד עם משפחתה, ובעקבות זאת היא גדלה בנווה צדק. בית מושלי היה בין עשרת הבתים הראשונים שנבנו בשכונה זו. שרה נאמן הייתה ידועה בפעילותה הציבורית בתחומי העזרה ההדדית וגמילות החסדים.[12] שרה נאמן נטלה על עצמה חלק מעול הפרנסה ויסדה בתל-אביב בית מסחר למנפקטורה שקראה לו "שרה ניימן" שהיא ניהלה בהצלחה רבה ובכבוד. אולם, עיקר תרומתה החברתית התבטאה בטיפולה האינטנסיבי, הרצוף והנחוש בענייני צדקה וחסד. בימינו היו מכנים אותה חלוצת החברה האזרחית. שרה נאמן הייתה פעילה בלשכת "תל-אביב" של בנות ברית והייתה גם נשיאתה. בנוסף על כך היא טפלה בארגון "בנות ציון", באגודות להחזקת מוסדות חסד (כגון: האגודה לעזרת חולי-רוח, האגודה לאחזקת בית יתומים ויתומות על שם בלושטיין), השתתפה בפעולה המיוחדת לעזרת הרעבים במלחמת העולם הראשונה ועוד.[13] כפי שהספרות של אותם ימים מעידה, קשה למצוא מוסד-חסד בתל-אביב או בירושלים, שבפנקסיו לא יהיו רשומים תרומתה של שרה נאמן שהתבטאה בצורות שונות כגון: דאגה להשלמת בניין, לאספקת ציוד, להשגת המלצה וכדומה. כן השתתפה שרה נאמן ביסודו ובהחזקתו של בית הספר המקצועי לנשים מיסודה של אגודת נשים עבריות ובפעולות ארגוני נשים להפצת השפה העברית.[14]

שרה נאמן נפטרה בשנת 1953 ואף היא הובאה למנוחת עולם בבית הקברות שברחוב טרומפלדור.

[1]        לעניין כתבה ארוכה, ממצה ומקיפה על פועלו של אבא נאמן בתחום הטכנולוגי התעשייתי ראו: ש' אביצור, ממציאים ומאמצים (יד בן-צבי ומוזיאון הארץ) 113-117עמודים  (להלן: אביצור I (.
[2]        ראו: ש' אביצור, מצבת פילטר לממציא (הוצאת מוזיאון הארץ-תל-אביב) עמוד 116 (להלן: אביצור II).
[3]        ראו: אביצור I עמודים 113-115; כן ראו: אביצור II; תל-אביב בראשיתה, 1909-1934, מאור עורך (הוצאת יד בן-צבי)עמודים 16-17; גרא, בית בתל-אביב (הוצאת משרד הביטחון) עמוד 172; גרא, חמדת אבות (הוצאת משרד הביטחון, עמודים 182, 233; נר לנעדרים, ליקט אינג' רם (הוצאת אגודת האינגינרים והארכיטקטים בישראל, עמוד 40.
[4]        ראו: אביצור I, בעמוד 115
[5]        ראו: אביצור I, בעמוד 115.
[6]        שם, שם.
[7]        ראו: תדהר, אנציקלופדיה של ראשוני היישוב ומייסדיו, בעמוד 520 (להלן: תדהר).
[8]        שם, שם. ראו גם: תעתיק של תוכנית "מחפשים את המטמון" מתאריך 12/10/88 במסגרתה המטמון הוקדש ליזם רב הפעלים, התעשיין אבא נאמן איש העלייה הראשונה.
[9]        שם, שם.
[10]       ראו: דו"ח האגודה, עמוד ד.
[11]       ראו: תדהר, בעמוד 520.
[12]       ראו: תל-אביב בראשיתה, בעמוד 16.
[13]       שם, שם.
[14]       שם, שם.

myimages24  אבא ושרה נאמן – תמונת משפחה
myimages24  תמונת מפעל – נאמן
excel64  אבא ושרה נאמן – עץ משפחה