מרים ומנחם שיינקין

מרים ומנחם שיינקין השחר 9

מנחם נולד בשנת תרל"א (1871) בעיירה אולה שברוסיה הלבנה לאביו צבי שהיה מחסידי חב"ד. רעייתו מרים הייתה אף היא ממשפחת אדמו"רי  לובאוויטש.

בגיל רך התייתם מהוריו וגדל תחת חסותו של אחיו הבכור שדאג להשכלתו התורנית והכנתו לבחינת סמיכה לרבנות. מנחם שיינקין "הציץ ונפגע" כאשר החל להעמיק בספרות העברית החדשה וגם החל לקרוא ספרות רוסית טובה שסייעה לו להרחיב את אופקיו.

בשנת 1892 נישאו מרים ומנחם שיינקין ונסעו לאודיסה שם השלים מנחם את לימודיו לצורך קבלת תעודת סיום הלימודים התיכוניים. לפרנסתו נתן שיעורים בעברית אך גם התמסר לפעילות ציבורית וציונית. לאחר שלא מצא תחומי פעילות לרצונו לתרום לפעולה החינוכית, עשה ניסיון ליזום פעולה חינוכית עברית בסימפירופול. גם שם ללא הצלחה יתרה. הוא חזר לאודיסה נרשם לאוניברסיטה במחלקה לפילולוגיה והתמסר לפעילות ציבורית.

דירת משפחת שיינקין, חדר יחיד שאיכלס את שני בני הזוג ושתי בנותיו הצעירות, היה מקום מפגש לסטודנטים שנדבקו בחיידק הציוני..

בשנת 1898 יסד מנחם שיינקין את אגודת "בני ציון" ונבחר מטעמה לציר בקונגרס הציוני השני. הפילוג בין ציונים "מדיניים" [לפי הרצל] לצינים "תרבותיים" [לפי אחד העם] מצא את שיינקין לצד התרבותיים. עשה רבות להפצת התרבות העברית באודיסה, יסד בתי ספר עבריים ועסק בהפצת "השקל" ובמכירת מניות הבנק הציוני וחברת "גאולה".

בשנת 1900 סיים את לימודי הפילולוגיה ונסע לביקורו הראשון לארץ- ישראל. בשנת 1901 נבחר לרב "מטעם" בעיר באלטה שבפלך ווהלין, בה התקיימה קהילה יהודית בת 18,000 נפש. למרות שמשרתו נחשבה כמשרת אמון של השלטון [הצארי] המשיך שיינקין בפעילות הציונית מבלי שחשש לסיכון מעמדו.

בתוקף משרתו כרב "מטעם" היה מוטל עליו לרשום לידות, נשואין, מיתות ודיווח לשלטונות. לאחר 4 שנים עלה בגפו בשנת 1905 לארץ ישראל ואחר שנה חזר לרוסיה והעלה את משפחתו להשתקע בארץ ישראל, תחילה בחיפה, שם נפטרה ביתו בת ה- 16. לאחר מות בתו עברה המשפחה ליפו שם ניהל שיינקין את לשכת "חובבי ציון".

ידו של שיינקין הייתה בכל, הוא סייע לעולים חדשים להיקלט, שידל יהודים להשקיע את כספם בארץ ישראל, פעל למען הגימנסיה "הרצליה" והיהחבר ויו"ר הועד המנהל שלה.

משפחת שיינקין הצטרפה לשישים ושש משפחות מייסדי "אחוזת בית" ושם הקים את ביתו בסמוך לבניין הגימנסיה. שיינקין היה חבר בועד השכונה ונאבק בועד על עקרון "עבודה עברית". על פי הצעתו זכתה השכונה שהייתה לעיר בשם "תל אביב". הוא היה שותף לארגונה של "חברה חדשה" שבעטייה הרחיבה תל אביב את גבולה המזרחי ושם נסלל הרחוב הראשי, לימים רחוב אלנבי. בנוסף לפעילותו בארץ ישראל, נסע מנחם שיינקין מספר פעמים לרוסיה כדי לעשות נפשות לעליה ולרכישת קרקעות בארץ.

בראשית מלחמת העולם הראשונה (1914) גורש מארץ ישראל בגלל נתינותו הרוסית [נתין של ארץ אויב]. הוא שהה בארצות הברית עש שנת 1919. לאחר שחזר היה מנהל לשכת העליה של ההנהלה הציונית. הוא היה בין יוזמי מרכז בעלי מלאכה וכהערכה לפועלו נקרא על שמו, עוד בחייו הרחוב הראשי הגובל בשכונה.

באחת מנסיעותיו לחו"ל, בהיותו בשיקאגו, נפגע מפגיעת מכונית ונפטר בשנת 1925. לאחר זמן הביאה אלמנתו את ארונו לקבורה בבית העלמין ברחוב טרומפלדור. רעייתו מרים נפטרה בכ"ה סיון תש"ג (1943) ונקברה לצד בעלה.

לבני הזוג היו שתי במות: קיילה שנפטרה בצעירותה ממחלה ודינה הר אבן (ומנשואים שניים, כרמין).

נערך ע"י מיקי כהן על סמך האינציקלופדיה של דוד תדהר , יולי 2008