מנוחה ודוד- נחום ליבני (ויסבורד)

מנוחה ודוד- נחום ליבני (ויסבורד)  לילינבלום 25

Livney(1)דוד- נחום נולד בוילנה בשנת תר"ל (1870) להוריו צ'רנה ויצחק ויסבורד את חינוכו קבל ב"חדר" והמשיך בישיבות שונות בליטה. בנעוריו התקרב לחוגי "חובבי ציון" והיה לאחד מהפעילים בוילנה וציר במספר קונגרסים ציוניים. לצד עיסוקיו הציבוריים היה דוד- נחום בעלים של מפעל לגרביים ועשה חיל בעסקיו.

הוא נשא לאישה את הינדה – מנוחה מקובנה ולבני הזוג היו חמישה ילדים. כדי שילדיהם יזכו לחינוך עברי, עלתה המשפחה לארץ ישראל בשנת 1906. חמשת הילדים היו מהתלמידים הראשונים של בית הספר העברי ביפו.

משפחת ליבני- ויסבורד הייתה בין שישים ושש המשפחות שייסדו את "אחוזת בית".

כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה, היה דוד- נחום בעיר פטרסבורג לצורך עסקיו. מאחר ונמנעה ממנו החזרה לארץ ישראל, המשיך משם בעסקיו ואף צבר הון גדול. כשהצליח לעזוב את רוסיה בשנת 1920, נאלץ לוותר על מרבית הונו.

בשובו לארץ ישראל, היה פעיל בחיים הציבוריים של תל אביב. היה חבר בועד השכונה ולאחר מכן במועצת העיר. הוא היה בין היוזמים להקמתו של בית הכנסת "הגדול" ברחוב אלנבי ושימש בו בתפקיד גבאי. באישיותו של דוד- נחום היה מיזוג של תלמיד חכם ואיש בעל השכלה רחבה. כעסקן ציבור הוא היה בעל חוש ביקורת חריף וכשענייני בית- הכנסת התנהלו שלא כראוי, פרש ממעורבותו ובשנת 1927 אף הוציא לאור חוברת שכותרתה: "בנין בית הכנסת הגדול בתל אביב ותעלולי הגבאים".

לימים החל לפרסם את זיכרונותיו בעיתון "הארץ" ולאחר מכן הוציא את הספר "ירושלים דליטה".

דוד- נחום נפטר בט"ז אלול תרפ"ט (1929) ונקבר בבית העלמין ברחוב טרומפלדור. רעייתו מנוחה האריכה ימים ונפטרה בד' ניסן תרכ"ב (1962). היא נקברה לצד בעלה.

צאצאי בני הזוג ליבני- ויסבורד הם: רחל נדיבי [רעייתו של מזכיר העיר ת"א], אלעזר, ממנהלי חברת "פורד" בא"י, דבורה מאירשטיין, שלמה היה רופא שעבר להתגורר בדרום- אפריקה, דינה שליט ועמנואל שנספה בשנת 1940 בעת שמטוסים איטלקיים הפציצו את תל אביב.

נערך על ידי מיקי כהן על סמך האנציקלופדיה של דוד תדהר 18/6/08