יונה ויחיאל יחיאלי

יונה ויחיאל יחיאלי הרצל 9

161Yechieliיחיאל יחיאלי נולד בד' שבט תרכ"ו (1866) בעיר סלונים. הוא רכש את השכלתו הבסיסית ב"חדר" ואח"כ בבית- המדרש. כשבגר התקרב לחוגי 'ההשכלה'. היה חבר באגודת "בני משה" מיסודו של אחד- העם והפך להיות חובב ציון נלהב.

בשנת 1891 החל את דרכו המקצועית כמורה ומחנך.
יחיאל יחיאלי נשא לאשה את יונה בת יונתן שפירא מביאליסטוק.
יחיאלי היה בין אלה שעצבו את בית הספר העברי בגולה. הוא היה ממיסדי ה"חדר המתוקן" ברוסיה ומניחי היסוד של שיטת הלימוד "עברית בעברית". היה מנהל בית הספר העברי בניקולאיב.

בשנים 1902 – 1903 פרסם שורה של מאמרים על שעורי הסתכלות ועל השפה העברית. כמו כן פרסם מאמר על "גן הילדים בתור פרוזדור לחדר", מאמר שהיה אבן יסוד לגן הילדים העברי. המוניטין של יחיאלי כמורה הגיע לערים רבות בהן גם שימש כמורה, בחרקוב, וילנה וקאזאן.

בשנת תרס"ד (1904) עלתה משפחת יחיאלי לארץ ישראל.
יחיאל יחיאלי נתקבל כמורה בבית הספר לבנות ביפו. הוא היה אחד משלושת המחנכים שהגישו הצעה למרכז המורים לתוכנית לימודים אחידה לכל בתי הספר היסודיים בארץ ישראל. התוכנית אושרה בשנת תרס"ז (1907).
כשהוקמה "אחוזת בית" הצטרפה משפחת יחיאלי והייתה בין שישים ושש המשפחות המייסדים של העיר העברית הראשונה.
יחיאל יחיאלי השתתף מכתיבת ספרי לימוד ופרסום מאמרים בתחום החינוך, ההוראה והפדגוגיה.

בשנת 1916 [בזמן מלחמת העולם הראשונה],  נסגר בית הספר לבנות. בסיום המלחמה, בשנת 1918 נפתח מחדש ויחיאל יחיאלי נתמנה למנהלו של בית הספר, תפקיד בו התמיד עד מותו.
יחיאלי היה חבר ועד הקהילה ביפו ובתל אביב, חבר ועד תל אביב, חבר האסיפה המכוננת של הועד הזמני ליהודי ארץ ישראל.
בית משפחת יחיאלי היה מקום בו נועדו סופרים, מורים ואנשי רוח.

לאחר מותו בכ"ד חשון תרצ"ז (1936), המשיכה בתו הבכורה, שפרה יחיאלי- קפלן לנהל את בית הספר לבנות. יחיאל נקבר בבית העלמין ברחוב טרומפלדור. יונה יחיאלי נפטרה בי"ב באייר תשי"ב (1952) ונקברה ליד בעלה.
צאצי משפחת יחיאלי הם: שפרה יחיאלי- קפלן, חנה ומאירה שעסקה בחקר תולדות תל אביב.

נערך ע"י מיקי כהן על סמך האינציקלופדיה של דוד תדהר , יולי

myimages24  תמונתו של יחיאל יחיאלי