טולצ'ינסקי ברוך ואיטה

טולצ'ינסקי ברוך ואיטה  לילינבלום 17

136Tolchinski-family-pic_shortרוסיה.   ברוך (בוריס) ואיטה נולדו באוקראינה, אז רוסיה. ברוך נולד בשנת 1876 בבַּלְטָה  שעל נהר קוֹדִימָה, צפונית לאודסה.  בנעוריו עבר עם משפחתו לאודסה, וכשבגר עבד כסוכן של צבעים לטכסטיל, עיסוק שהיה כרוך בנסיעות למפעלים מחוץ לאודסה. לאחר שהתבסס נשא לאישה את איטה לבית ימפולסקי, ילידת בוגופול. טכס החתונה נערך בינואר 1902, לפי המסורת והמנהגים של  יהודי רוסיה, והשתתפו בו מוזמנים רבים.
בשנת 1903 פרץ פוגרום קשה שבו נרצחו רבים מיהודי קִישִיניֶב והביא לגל מחאות בכל העולם. בשנת 1905 פרצו מהומות באודסה בעקבות מרד של מלחי אונית הקרב פוטיומקין. שלטון הצאר הרוסי הפנה את זעם ההמון כנגד היהודים, ובמהומות נרצחו 300 מיהודי אודסה.
אירועים אלה הביאו להחלטה של ברוך ואיטה לעלות לארץ ישראל, שכן לא ראו עתיד ליהודים ברוסיה.  אייזיק ומלכה, הוריו של ברוך, יצאו ראשונים, שכרו דירה בנוה צדק, ואייזיק עבד כאופה ביפו.  בשנת 1906 ברוך ואיטה עלו לארץ עם שלושת ילדיהם, בני שלוש,  שנתיים וכחצי שנה.

2.  יפו ותל אביב.  המשפחה שכרה דירה בנוה שלום שליד יפו, וברוך עבד כסוכן של מפעל מתכת, ככל הנראה של שטיין.  זמן קצר לאחר שהגיעו, כינס עקיבא וייס אסיפה שבה העלה רעיון להקים שכונת גנים נקייה ומודרנית מחוץ ליפו. ברוך הצטרף לאגודה שהוקמה, והשתתף בכל הישיבות של האגודה מאוקטובר 1906 ועד 1912.  ביתם של ברוך ואיטה טולצ'ינסקי נבנה ברחוב לילינבלום 17, ונשמר עד היום, פרט להסבת הקומה הראשונה לחנויות. שְכֵנוֹ ברחוב היה מרדכי וייסר, שכמו ברוך גם הוא נולד בבלטה בשנת 1876 ועלה לארץ עם אשתו חנה ושלושה ילדים קטנים.
לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, באוגוסט 1914, נוצר מחסור חמור במזון, דלק ומוצרים אחרים.  ברוך פעל ב"וועד המכולת" שהוקם במטרה לסייע לתושבי תל אביב להשיג מזון.  במסגרת פעילותו זו נקלע לסכנת חיים כאשר שודדים בדואים משבט הרָוָואלָה התנפלו על שיירת גמלים שהובילה מהחורן חיטה שברוך רכש שם עבור תל אביב.   ברוך שכנע את מנהיגם שהחיטה מיועדת לעניים ונזקקים, והם הניחו לשיירה להמשיך בדרכה.

3. בת שלמה.  בהמשך המלחמה, בשנת 1917, ציווה השלטון התורכי לפנות את תל- אביב, מחשש שתושביה יסייעו לאויב הבריטי לכבוש את הארץ.  משפחת טולצ'ינסקי, שכבר היו לה ארבעה ילדים – הבת הצעירה אסתר היא מהראשונות שנולדו בעיר החדשה – עברה למושבה בת שלמה שליד זיכרון יעקב.  ברוך התפרנס מהובלת ירקות ופירות בעגלה ומכירתם בכפרים הערביים בסביבה – פוּרֵידִיס, אוּם-תוּת ועד אום א-זִינָאת (אליקים).  בעת נסיעותיו, נקלע פעם נוספת לתקרית עם שודדי דרכים, שאף ירו לעברו אך החטיאו.  בפעם אחרת נעצר במחסום תורכי, משום שהשם טולצ'ינסקי בתעודה שלו נראה להם כמו לישנסקי, חבר נילי שהיה מבוקש בעוון ריגול.  הציל אותו איכר מזיכרון יעקב, שהבין את הטעות, טען שברוך מוּכָּר לו ושהוא גנב ממנו את הסוס. החיילים במחסום מסרו אותו לאיכר כדי שיעשה בו שפטים.   באוקטובר 1918 השלימו הבריטים את כיבוש ארץ ישראל.  המשפחה חזרה לתל אביב לשנתיים.

4. חיפה. הבריטים תכננו לבנות בחיפה נמל עמוק מים, הראשון בארץ, והתחזיות ניבאו לחיפה פריחה כלכלית.  ברוך מכר את ביתו בתל אביב, ועבר לחיפה, תחילה בשכירות בבית של ערבי, ואחר כך רכש בית בעיר התחתית.  למשפחה התווסף ילד חמישי, בן הזקונים.
בשנת 1922 הצטרף לקבוצת יזמים שרכשה שטח קרקע בעיר התחתית סמוך לכיכר חמרה (כיכר פריז), ופיתחו אותו למרכז מסחרי מסודר. לאחר הקמת המדינה שימש חלק ממרכז זה לשיווק ירקות ופירות, תחת הכינוי "השוק התורכי".
בתחילת שנות ה-30 אותה קבוצה בת 5 יזמים רכשה שטח נוסף בעיר התחתית והקימה בו מרכז מסחרי נוסף, שהיה נחוץ בעקבות הגידול של הפעילות הכלכלית בחיפה, וסיום הקמת הנמל.  מרכז זה כונה "החדש", וקודמו קיבל את השם "הישן".
בזמן ה"מאורעות" של 1929 נאסף המון ערבי חמוש במקלות, סכינים וגרזנים בכיכר חמרה, והחל לנוע לעבר המרכז המסחרי "הישן" שבו גרה משפחת טולצ'ינסקי.  בביתה נאספו יהודים שגרו בסביבה, והם ניסו להתבצר מאחורי הדלתות והתריסים.  בעל חנות יהודי הצליח להתגנב בהסתר מאחורי גדר אבנים, ולירות לעבר ההמון הערבי מספר כדורים מאקדחו. ההמון הופתע ולא זיהה את מקור הירי, נעצר ובינתיים הגיעה פלוגת חיילים בריטים מאניה שעגנה ליד החוף, ופיזרה את ההתקהלות.

5. הר הכרמל.   ברוך שכאשר הגיע לארץ ב-1906 הצטרף למייסדי תל אביב כדי להעביר את משפחתו לבית נוח בשכונת גנים, חיפש עתה אפשרות לצאת מהעיר התחתית הצפופה והרועשת בחיפה, ולעבור לסביבה נעימה ושקטה.  הוא רכש מגרש בכרמל, מספר 21 ברחוב מוריה המקשר את אזור מרכז הכרמל לשכונת אחוזה, והקים עליו ב-1935 בית ובו 7 דירות.  היות וכבר התקרב לגיל 60, הוא ראה בבית גם "קרן פנסיה" לעת זיקנה.  חלק מהדירות חשב להשכיר לחמשת צאצאיו, שישלמו שכר דירה וכך יחיה עם איטה אשתו בכבוד ולא יזדקק לתמיכה ולחסדים.  דירות נוספות נועדו להשכרה לאחרים.   לבית הוכנסו שכלולים רבים. איסוף מי גשם בבור וצנרת שהעבירה אותם למדיחי אסלות ולברזים למילוי דליים לרחיצת רצפות ולכביסה. חימום מים לרחצה בעזרת תנורי הבישול בדירות, שחוממו בנפט. פתחים קטנים שבתוכם החלבן הניח בבוקר את החלב.  סביב הבית היה גן גדול, ובו עצי נוי ופרחים, עצי פרי, דשאים וספסלים לישיבה סביב שולחנות.  לבני המשפחה, כולל הנכדים והנכדות היה מקום רב לבילוי ולמשחקים, הנכדים גדלו ביחד באותו בית ובבוקר של ימי שבת אכלו אצל הסבתא איטה, וההורים יכלו לישון מאוחר.  סדר פסח כהלכתו היה נערך בדירת ברוך ואיטה בהשתתפות בני המשפחה.  בערב פסח בשנת 1948 התבשרה המשפחה על נפילתו של הנכד הבכור יובל (בן שלום ושושנה) בקרב לכיבוש נבי יושע, מצודת הכ"ח.  מצוות הסדר קוימה באווירת אבל כבד.  שלושת הבנים של ברוך ואיטה הסבו את שם משפחתם מטולצ'ינסקי ליובל, לזכרו של הנכד שנפל. מספר שנים אחרי מלחמת השחרור נפטרה ממחלה הבת שרה,  בהיותה רווקה.

6. צאצאים.  ברוך נפטר ב-1958, ואיטה ב-1965. למצבות שלהם הוצמדו טבלאות לציון היום בין מייסדי תל אביב.  ארבעת הצאצאים שנותרו אחריהם היו הבכור שלום, שעבד כחשמלאי ומקרין בקולנוע. בנו יובל נפל כאמור במלחמת השחרור.
הבן ישראל עבד בבנק לאומי. הבת אסתר נישאה לסוכן ומפיץ של ציוד לרפואת שיניים.  הבן הצעיר עמירם שירת תקופה ארוכה בצבא הקבע. (הבת שרה נפטרה ממחלה כאמור לעיל). הצאצאים הביאו 10 נכדים ונכדות למייסדים, ביניהם יובל שנפל במלחמת השחרור. הנכדים הביאו לעולם 19 נינים ונינות, מהם אחד, ילון יובל, הנכד של ישראל, נפל בעת מלוי תפקידו בצה"ל. הדור החמישי מונה בינתיים 26 "חִימֵשִים".

myimages24  תמונת משפחת טולצ'ינסקי
myimages24  תמונת בית טולצ'ינסקי
excel64  טולצ'ינסקי איטה וברוך – עץ משפחה
myimages24  פניית ברוך טולצינסי לויסר לחילופי מגרשים – למיזוג