חיינקו משה ודורה

דורה ומשה חיינקו שדרות רוטשילד 10

אחת ממשפחות המייסדים שלא היה כל מידע על קורותיה. עד אשרשולה וידריך חשפה סיפור מיוחד ועצוב כאחד. להלן הסיפור כפי שכתבה אותו שולה וידריך:34meyasdim

דורה ומשה חיינקו הצטרפו אל אגודת "אחוזת בית" ובנו את ביתם בטבורה של השכונה הקטנה,מול הקיוסק הראשון והפנס הראשון. הבית עדיין ניצב על תלו בשדרות רוטשילד 10 פינת רחוב הרצל 7. בהמשך השדרה ניצבת כיום אנדרטת המייסדים עליה חקוקים שמותיהם של 66 מייסדים ובניהם הזוג חיינקו.

בכל הספרים המתארים את תולדות תל אביב ומייסדיה,הוגדר חיינקו כאחד שנעלמו עקבותיו ולא ידוע מה עלה בגורלו. . בתקופת מלחמת העולם הראשונה עם הצטרפות טורקיה למלחמה הוכרחו נתינים זרים שהיו ברובם רוסיים להתעתמן (לקבל עליהם את הנתינות העותומנית) או לעזוב את הארץ.חיינקו סירב להתעתמן וירד מהארץ למצרים עם רבים אחרים.

שביב מידע על חיינקו איתרתי בזיכרונות התקופה שהונצחו בזיכרונותיה של סימה ציזלינג(איזמוזיק) בת למייסדי תל אביב :היא זכרה שהיה לו כלב.בהרצאה שהתקיימה במוזיאון לתולדות תל אביב בשנת 1976 היא סיפרה – "דומני שהיה רק עוד כלב אחד בתל אביב של אז, של סגן הקונסול הרוסי חיינקוב ואני זוכרת ששני כלבים אלה שימשו פעם כנושאי כרזות בהפגנה הפוליטית כביכול, … פשוט לקחו בד, כתבו סיסמאות, קשרו אותם על הכלבים ושלחו אותם לרחוב."

כך אנו למדים שחיינקו שימש כסגן הקונסול הרוסי ,ויתכן גם שאהב כלבים.

באוגוסט 2001 הגיעה לתל אביב מלונדון, גברת בשם אנבל פג'ל,היא הגיעה עם ילדיה ונכדיה למסעשורשים בעקבות סבתא וסבא חיינקו שלא הכירה מעולם.

היא עמדה נרגשת מול הבית וסיפרה ששמו אמיתי אינו חיינקו משה. שמו הפרטי יצחק ושם המשפחה לא ידוע.עוד בהיותו ברוסיה הוא הוגדר כמהפכן ומסית והושלך לבית הכלא בעיירה ליד אודיסה.באותה תקופה הכיר את דורה חיינקו, שהבריחה אליו בחשאיתעודות מזויפות על שם אחיה משה חיינקו.

עם תעודות מזויפות הצליחו לברוח לארץ ישראל בשנת 1908. בתם הבכורה שלומית נולדה ברוסיה ובארץ נולדו אנה וריטה. בשנת 1909 בנו את ביתם בשכונה "אחוזת בית".

לימים תספר ריטהלאחייניתה אנבל בת שלומית על זיכרון רחוק ומעורפל בו הם נוסעים באישון לילה בכרכרה מחופה בגגון שחור וסירה קטנה שהובילה אותם לאונייה גדולה שנשאה אותם לאלכסנדריה שבמצרים. באלכסנדריה עברו ימים קשים. הפרנסה לא הייתה מצויה, אמה דורה לא למדה מעולם שפה אחרת פרט לרוסית, אנה הצטרפה לארגון קומוניסטי שהיה מחוץ לחוק במצריים, פעילות זו גרמה למעצרים רבים.

ריטה החלה לעבוד בגיל 15 כעוזרת למורה למוסיקה.

המצב הקשה הביא את חיינקו לחפש פרנסה במקומות אחרים והוא החליט לעבור לבואנוס איירס. דורה סירבה להצטרף , הם התגרשו וחיינקו יצא לחפש את מזלו בדרום אמריקה.

דורה והבנות נדדו לצרפת. במרסי נישאה שולמית לאדמונד ציבייהודי ממשפחה מיצרית אמידה ומיוחסת. היא התרשמה מביתו הגדולשבו שוחחו בשפה האנגלית, והוא אהב את האווירה הפשוטה ששררה בביתה ואף למד רוסית. שולמית ואדמונד ציבי עברו לאנגליה עם בתם אנבל .

על קורות סבא חיינקו בבואנוס איירס ידעה אנבל לספר על שמועה שנישא לאישה בשם שרה ממוצא רוסי ואף נולדה להם בת. בשנות החמישים חזר בתשובה והתיישב בירושלים.

מוזרות דרכי הגורל , זמן קצר לאחר הפגישה שלי עם אנבל נזדמנה בדרכי אישה ירושלמיתשאימה הייתה מיודדת עם עלמה בתו של חיינקו. היא זוכרת אותו כאדם ממורמר ששימש כשומר במוזיאון "יד ושם" בירושלים . למי שניאות להאזין לו, סיפר שהיה פעם קונסול ואחד ממייסדי תל אביב.

הם גרו ברחוב אנילביץ בקרית יובל ירושלים, בדירה גדושה ספרים וקטעי עיתונים . הוא נפטר , ולאחר כעשר שנים נפטרו האם והבת.

מצוידת במידע זה פניתי לחברה קדישא של עדת האשכנזים בירושלים שהפנתה אותי לגוש כט ,חלקה ג, שורה ב, קבר מספר 7 בבית העלמין גבעת שאול על הר המנוחות ירושלים. על המצבה נכתב:

משה בן נחום חיינקו ז"ל

ממייסדי העיר תל-אביב

נולד חוה"מ סכות תרמ"ז נפטר ג' חשון תשכ"ז

תנצב"ה.

myimages24  מצבתו של משה חיינקו