חיותמן יצחק וחיה

חיותמן יצחק וחיה   יהודה הלוי 34

יצחק נולד באוקראינה – 1867
עלה לארץ –  1890
נפטר: כ"ב סיון תרצ"ח

יצחק חיותמן  מייסד תל אביב ומתולה, הינו מראשוני הוגי הרעיון להקמת עיר עברית.חיותמן נולד ב1867 בפרילוקי אוקריאנה, בן למשפחת רבנים שהתייחסה לצדיק הר' זושא מהניפולי, הצדיק העממי המפורסם אחיו של הר' אליעזר מליז'נסק. תמונתו של יצחק חיותמן

משחר ילדותו יקדה במשפחה אהבה לארץ הקודש, אוירה רוויה כיסופי גאולה, וחסידים רבים היו נאספים מסביב שולחן אביו ר' ישראל ומספרים סיפורים על צדיקים ונפלאותיהם.

סיפורים כאלה היו חביבים על יצחק הצעיר והיה רואה בעיני רוחו את גיבורי עמי הקדם והוא עימם בהרי יהודה וירושלים וכך נדר נדר לעלות לארץ ישראל.

לימים, בהיות יצחק בר-מצווה עברו הוריו אל העיר קישנוב והוא נכנס ללמוד בישיבה בעיר, שם גם נתפס לספרי השכלה ולרעיון חיבת ציון, באותה תקופה הגיע מאיר דיזנגוף מאודיסה לקישנוב ויסד בה סניף של אגודת חובבי ציון.

באגודה הכיר חיותמן חובבי ציון נלהבים נוספים אשר חלקו עימו את רעיון העליה לא"י, הוא נשא לאישה את חיה גיטל לבית לרמן והחל לעסוק במסחר.

הופעתו הראשונה של יצחק חיותמן הייתה בקרב חובבי ציון בקישינוב שם הרים את דגל התחייה ושיבת ציון והחלטתו הייתה נחושה לעלות ולהצטרף אל בוני הארץ.

בשנת 1890 עלה ארצה,  בבואו אל הארץ טייל בערי ירושלים חברון ויריחו , אחר כך בא לעבוד כפועל שכיר יום במושבה ראשון  לציון.

יחד עם חברו מקישינוב נוח שפירא ואנשים נוספים ייסדו אגודת פועלים בה התרכזו מאות פועלים עבריים ועברו אל העיר רחובות. בימים עבדו בכרמים ובערב היו מתכנסים והוגים את ארגון הפועלים העבריים, בכנס הראשון שהתקיים בואדי חנין השתתפו גם הבילויים ומראשי כוחות הצעירים התוססים, יחיאל מיכל פינס, מאיר דיזנגוף, ישראל בלקינד, אהרון אייזנברג ואחרים, חיותמן עבר למושבות השומרון ועבד בחדרה השוממה והבודדה, שם הותקף בקדחת ונשא את סבלו בדומיה במשך חודשים רבים עד אשר ד"ר הלל יפה ציווה עליו להחליף אוירה.

כל אותו זמן ישבה אשתו בבית אביה מחכה למוצא פיו מה יהיה בגורלה, יצחק החליט להישאר  ולבנות את ביתו בארץ ישראל.

עם בוא משפחתו לא"י נדרש יצחק לפרנס נפשות רבות ונמצאה לו ישועה בדמות מאיר דיזנגוף אשר נשלח ארצה ע"י הברון רוטשילד לנהל את בית החרושת לזכוכית בכפר טאנטורה ליד זכרון יעקב
דיזנגוף הציע ליצחק לבוא ולעבוד עימו.

חיותמן התיישב בטנטורה אך בוא הקיץ החלה הביצה הגדולה מצפון לשכונה להפיץ אדי מוות, יתושי המלריה תקפו את העובדים, אשתו של יצחק חלתה בקדחת האיומה ואושפזה, הגברת דיזנגוף חלתה אף היא ובתה הפעוטה שנולדה לה בטנטורה מתה מן המלריה.

בסוף שנת תרנ"ה נסגר בית החרושת ויצחק עבר אל בית אהרונסון בזכרון יעקב, אך הקדחת הכתה קשה באשתו והיא אבדה את מאור עיניה.

יצחק חיותמן בנדודיו הרבים הגיע אל מתולה, עבד בחריצות את משקו הפרטי ופעל להרחיב את גבולותיה, שימש כראש ועד המושבה  ועזר לאיכרי המושבה בהלוואות ועזרה למתן משקים משלהם, אך המצב במתולה ובשאר מושבות הגליל העליון היה קשה מנשוא.

כאשר התחולל המשבר בישוב קמה חברת "גאולה"  שבראשה עמד מאיר דיזנגוף, הוא התכוון לחזור ליפו ולעמוד בראש אגודת פועלים. עשרים וחמש שנה מלאו לעליית הראשונים לייסוד מושבות בגליל
מיליוני פרנקים הושקעו ע"י הברון במושבות שבחסותו ומצבו נותר בכי רע.

ישיעהו לוין מראשי מייסדי מתולה יעץ ליצחק לעבור ליפו, ולשלוח את בניו ללימודים בבית בספר "מקווה ישראל" למען יגשימו את חזונו בענפי החקלאות, ליצחק הוצע תפקיד מנהל חברת "זינגר"
והרעיון קסם לו ביותר אך קשתה לו הפרידה מן המושבה.

יצחק עבר אל עיר הנמל יפו, בה שלטו המוסלמים ביפו שכנה קהילה עתיקה ובה משפחת שלוש ובה
ר' אהרון שהשתתף ביסוד השכונה "נווה צדק", משפחת מויאל – אשר נמנו עם חובבי -ציון ביפו, ומשפחת אמזלג אשר ראש משפחתה היה לקונסול אנגליה בעיר.

חברת "כל ישראל חברים" יסדה ביה"ס ראשון ביפו בו למדו ילדי הקהילה,ואנשים מחברון וירושלים אשר הגיעו אל העיר ומצאו בה פרנסה כבעלי מלאכה, הארי שבחבורה היה שמעון רוקח אשר בעזרתו נבנו השכונות "אחווה" ו"נווה צדק" , זרח ברנט אשר היה בין מייסדי פתח תקווה התחיל בבניין שכונת נווה שלום על אדמת מנשייה ורבים אחרים.

בין חובבי ציון הראשונים נודע ד"ר מ. שטיין מבני "בילו" אשר הקל על האנשים שסבלו מקדחת ומלריה, עולים חדשים רבים הגיעו ליפו ובהם: יחזקאל סוכולובסקי-דנין, דוד לבונטין שנשלח ארצה על ידי ד"ר הרצל כדי להקים את הבנק הציוני בארץ.
הבנק ריכז סביבו מספר רב של סוחרים ופקידים שקבלו הלוואות ובנו קשרי מסחר רבים עם תשובי הארץ

חברות לבניה טרם נוסדו ורוב עבודת הבניה נעשתה בידי ערבים, אל יפו הגיעו אנשי מעשה ואנשי חזון אשר חלמו להוציא את הישוב העברי מקיפאונו.
בית המסחר למכונות תפירה "זינגר" בניהול חיותמן הפך למקום התכנסות לעולים,  יצחק ראה את התגשמות חלומו, בשנת תרס"ו החלה יסוד החברה "אחוזת בית" אשר תכננה את הקמתו של הישוב החדש.

ביום 12 לאוגוסט 1907 החליטה הקרן הקיימת על מתן הלוואה של 300,000 פרנק לחברת "אחוזת בית" והחלו בבניין הבתים הראשונים (שת תרס"ט), לצידו של יצחק חיותמן עמד יחזקאל דנין הם החלו באיסוף כספים לבניית השכונה.

עם בואו של מאיר דיזנגוף לארץ ועקיבא וייס הצטרף אליהם דוד סמילנסקי  ונוצר ועד של חמישה אנשים אשרי קבלו עליהם את הגשמת הרעיון.

בשנת 1909 הכריזו על הקמת תל-אביב.

עד ליומו האחרון היה יצחק חיותמן פעיל בגאולת קרקע ומתן עזרה לנזקקים , היה ממיסדי שכונת "נוה שאנן" ושכונות נוספות, השתתף ביסוד בנק קופת עם" והביטחון ההדדי, כמו כן כתב מאמרים בעיתונים "הצבי" ו"דואר היום".

נפטר בתל-אביב ביום כ"ב סיון תרצ"ח ונקבר בבית הקברות הישן. (טרומפלדור)
רעייתו נפטרה שנתיים אחריו בתאריך: 13.08.40ט' אב ת"ש

myimages24  תמונתו של יצחק חיותמן
myimages24  בית חיותמן ביהודה הלוי
excel64  חיותמן – עץ משפחה
myimages24  תמונת בני הזוג
myimages24  רחל נינה ליצחק חיותמן בפורים בשנת היובל לתל אביב