גוטמן שמחה אלטר (ש' בן ציון )

גוטמן רבקה ושמחה אלתר (ש. בן ציון)  רח' הרצל 3

147Gutmanpicהסופר ש. בן ציון נולד ב 1870 בעיירה טלנשטי אשר בבסרביה . בן יחיד להוריו: חיים ומינצה אשר שאפו לגדלו כסוחר יודע ספר. לכן ובעודו כבן ארבע נלקחו ממנו כל צעצועיו והוא נשלח ללמוד בחדר. חוויותיו הקשות מאותה תקופה תוארו בספרו החשוב ביותר: "נפש רצוצה" שנדפס ב 1902 גם בעיתון :השילוח".

בגיל 13 נחשף בן ציון לספרות ההשכלה והחל מנהל מאבקים על אופי לימודיו נגד הוריו הדתיים. בלימודיו נחשב כעילוי ובגיל 15 כבר אורס לרבקה לבית ברלין תוך כוונה לצאת מרשות הוריו ולשאתה בהיותו בן 17.

בהיותו אוטודידקט, לימד עצמו רוסית וגרמנית מספרי תנ"ך בשפות אלו.

סיפורו הראשון פורסם בהיותו בן 17 .

לאחר נישואיו הצטרף לעסקי המסחר של משפחתו אולם לא צלח לעיסוקי המסחר ואז פנה להוראה והיה מראשוני המורים שלימדו בשיטת "עברית בעברית" ויסד את החדר המתוקן. הוא נתגלה כמורה מלידה ובהעדר חומרי לימוד בעיברית, חיבר עבור תלמידיו שירים משחקים אגדות וסיפורים שלוקטו לאחר מכן לספרי לימוד רבים ובעיקר למקראה "בן-עמי", שיצאה לראשונה באודסה ואח"כ שימשה גם כספר לימוד בארץ.

ב- 1899 הוזמן ללמד ולנהל את החדר המתוקן באודסה, הוא קרא לביאליק ללמד איתו בחדר זה. וכך החל שיתוף פעולה ארוך בין שניים אלו. שנתיים לאחר שנפתח נסגר החדר ובן ציון עבר להוראה פרטית ולכתיבה. הוא היה פעיל גם בחובבי ציון באודסה ותוך כדי כך החל להגות את רעיון העלייה ארצה תוך כוונה להקים בה מרכז רוחני וספרותי ברוח רעיונותיו של הסופר אחד העם.

ב 1905 הצטרף בן ציון לביאליק ולרבניצקי כשותף בהוצאת "מוריה", שם בלט חלקו ביצירת חומרי לימוד לילדים, חומרים שהוו אז את עיקר חומר הלימוד במקצועות השונים. במקביל המשיך בן ציון לעסוק בכתיבה.

בסוף אותה שנה עלה ארצה עם חמשת ילדיו ואשתו והתחיל לעבוד בבית ספר לבנות בנווה צדק.

סביב ביתו בנווה צדק התפתח מרכז ספרותי תרבותי ובין באי הבית היו ברנר, שמעוני, בורלא, אז"ר, עגנון ועוד.

ב 1907 החל בן ציון לערוך את הקובץ הספרותי מדעי הראשון: "העומר" שיצא לאור במשך כשנתיים. וכן שמש כעורך ספרותי של כתבי עת שונים: מולדת; שי; האזרח; בוסתנאי, ועוד. הוא היה ידוע בקפדנותו היתירה. כן תרגם מספר יצירות קלאסיות מרוסית וגרמנית ( של גתה, שילר והיינה ).

בן ציון ורעייתו נמנו על רשימת 66 המשפחות מייסדות אחוזת בית, ביתם בהרצל 3 היה אחד הראשונים באחוזת בית אולם לצער כולם זמן קצר לפני כניסתם לבית החדש ב 1910 נפטרה רבקה גוטמן ובן ציון המשיך לגדל את ילדיו בעזרת אימו סבתא מינצה שעלתה לשם כך מרוסיה.

במשך כל שנותיו היה בן ציון איש ציבור ותרבות, היה חבר במועצת העיר תל אביב ועמד בראש מחלקת התרבות של העיר. היה ידיד אישי לדיזנגוף והשתתף בהקמת בית אחד העם ומוזיאון תל אביב.

לרגל יובל ה 25 לעיר, השתתף בעריכת הספר "ספר תל אביב" אך לא הספיק להשלים המלאכה כי נפטר ב 1932 ממחלה ממארת.

ב 1914 יצאה המהדורה הראשונה של כתביו ומהדורות נוספות ומלאות יותר יצאו ב- 1929 ובשנת – 1949 .

עלייתו לארץ ב 1905 לא הטיבה עם עבודתו הספרותית, ובארץ עסק יותר בעריכה מאשר בכתיבה. אולם תרומתו לחינוך העברי הייתה גדולה וחשובה

יצחק הבן הבכור הגיע ארצה כעלם צעיר אולם נסע ללימודים בחו"ל והקים משפחה בארה"ב ולא שב ארצה.

יעקוב הבן השני המשיך את מסורת ההוראה, היה מורה ומנהל בית ספר ומפקח במערכת החינוך. כן כתב וערך ספרי לימוד בעיקר בתנ"ך.

רחל הבת, שנולדה שלישית נסעה ללימודים לארה"ב שם התחתנה ונשארה. בנה בן הפך לעיתונאי ופרשן ידוע בארה"ב.

נחום גוטמן הבן הרביעי, נחשב לאחד מהאבות המייסדים של הציור הישראלי, לראשון המאיירים החשובים בארץ, ולסופר שיצר שילוב מופלא בין אמנות הכתיבה והאיור. הוא נחשב למתעד המיתולוגי של תל אביב באיור כתיבה ובציור.

בשנת 1998 נפתח בנווה צדק מוזיאון על שמו, המציג בצד יצירותיו גם יצירות של אמנים אחרים.  www.gutmanmuseum.co.il

עוזר בן הזקונים, הבן החמישי, גדל ולמד בארץ משחק ותיאטרון, ואח"כ עבד במערכת הציבורית

excel64  גוטמן רבקה ושמחה אלתר (ש. בן ציון) – עץ המשפחה
myimages24  רחל נחום עוזר ובשורה הקדמית יעקוב מינצה וש. בן ציון גוטמן
myimages24  ש. בן ציון
myimages24  ש. בן ציון וביאליק
myimages24  ש. בן ציון צויר על ידי בנו נחום גוטמן הצייר והסופר.