אסתר וחייקל אריה פלמן

אסתר וחייקל – אריה פֶּלמָן  יהודה הלוי

160Ester-Pelmanאסתר  לוי [פּלמן] נולדה ברוסיה בשנת 1881. היא עלתה לארץ ישראל עם משפחתה, כתינוקת, בשנת 1882 בעקבות הפוגרומים ביהודי דרום רוסיה הידועים בשם "סופות בנגב" והשתקעה בירושלים. אביה אברהם – יצחק לוי היה בעל תפילה, פייטן ומעמודי התווך של הקהילה בשכונות שערי צדק ובית יעקב, מאוחר יותר עבר להתגורר במושבה עקרון בה שימש מורה לעברית בבית הספר במקום.

 חייקל – אריה נולד בעיר אבגוסטוס [רוסיה] בשנת 1874 להוריו רחל – לאה ויחיאל פּלמן. חייקל עלה לארץ כילד, התגורר בשכונה חרדית, קיבל חינוך חרדי, למד בישיבה והיה סמוך על כספי "החלוקה". זמן קצר לאחר נישואיו והולדת בנו בכורו התאלמן.

את אסתר הכיר בירושלים, הם נישאו ולאחר שנולד בנם הראשון החליט חייקל לשנות את אורח חייו. עזב את הישיבה, סרב לקבל תמיכה מכספי החלוקה והחליט לקיים את משפחתו מיגיע כפיו אך עד יומו האחרון שמר מצוות. החלטתו זו התקבלה בצורה קשה מאוד ע"י משפחתו והקהילה בה חי והופעלו עליו  לחצים כבדים שיחזור בו מסורו. משנשאר במריו הוחרם ע"י משפחתו וקהילתו עד יומו האחרון וגם עם אלמנתו וילדיו לא חדשו את הקשר.

חייקל ואסתר  החליטו לשנות גם את סביבת מגוריהם ולעבור לנווה – שלום. חייקל למד את מקצוע הכובען כשוליה ועד מהרה פתח בית מלאכה וחנות לכובעים משלו ביפו, ליד כיכר השעון. הוא העסיק שוליות רבות וזכה להקים דורות של כובענים.

בנווה שלום נולדו לבני הזוג 4 ילדים נוספים. 2 הילדים האחרונים נולדו, לימים כאשר כבר התגוררו בביתם החדש בשכונת "אחוזת בית". כאשר הגרילו את המגרש להקמת ביתם בשכונה החדשה, הזמינו בני הזוג את אביה של אסתר לבקר במקום בו תקום השכונה החדשה, האב המודאג הביע את פליאתו על החלטתם לגדל את נכדיו "במדבר שממה" כדבריו. חייקל שנדבק בחיידק  החלוצי, אמר לחתנו: "אל דאגה, אברהם יצחק, כאן עוד תהייה עיר גדולה עם גנים יפים ורחובות רחבים כמו באירופה ועוד נזכה לראות כאן יהודים נוסעים בעגלות ללא סוסים…".

חייקל היה פעיל בחיי הקהילה החדשה. הוא היה בין מייסדי בית הכנסת "הגדול" ברחוב אלנבי. הוא נפטר בשנת 1912 בעודו צעיר [בן כ- 38] ונקבר בבית העלמין ברחוב טרומפלדור.

אסתר המשיכה לנהל את החנות בעזרתם של בני משפחתה. בעת גירוש יהודי יפו ותל אביב, בפסח 1917 התרוקנה תל אביב מתושביה ואסתר עברה להתגורר עם ילדיה בבית הסבא, אברהם יצחק לוי, ביישוב עקרון.

כאשר השלימו האנגלים את כיבושה של ארץ ישראל, חזרה המשפחה לביתם באחוזת בית.

אסתר הייתה אישה רחבת לב ומאירת פנים. בית משפחת פלמן היה פתוח לרבים שהיו זקוקים לקורת גג זמנית וכן לקרובים וידידים.

הבן משה שהיה פעיל בקרב הנוער הארצישראלי, היה שותף לישראל גלילי ולדוד זהבי להקמתה של תנועת 'הנוער העובד' (1924) ולימים גם לייסודו של קיבוץ "נען" ( 1930) משה וחבריו הפכו את ביתה של אסתר למקום התוועדות ואכסניה לחבריה שהגיעו מכל קצוות הארץ.

שניים מבניהם של אסתר וחייקל ירדו לדרום אמריקה אך לימים רבים מצאצאיהם חזרו לישראל והם פזורים לארכה ורוחבה של המדינה.

בן הזקונים, יהושע שינה את שם משפחתו לפלמון והיה מוכר בכינויו "ג'וש". לימים, הצטרף יהושע לשורות ארגון 'ההגנה' והיטיב ליצור קשרים עם ההנהגה הערבית בארץ ישראל. לימים, היה שותף עם עזרה דנין [אף הוא בן למייסדי "אחוזת בית"] להקמתו של הש"י -שירות הידיעות של ההגנה ואת היחידה ליחסי שכנים בסוכנות היהודית. בראשיתה של המדינה מונה "ג'וש" פלמון ליועץ ראש הממשלה לעניני ערבים.

אסתר נפטרה ב- 1953 בגיל 72 ונקברה אף היא לצד בעלה חייקל בבית העלמין ברחוב טרומפלדור.

myimages24  תמונתה של אסתר פלמן