איזמוז'יק דוד ולאה

איזמוז'יק דוד ולאה לילינבלום 22

62Ismogic-couple-picדוד איזמוז'יק נולד ב- 1873 בסמולנסק שברוסיה הלבנה. בילדותו קיבל בביתו חינוך יהודי מסורתי ובבגרותו הצליח כסוחר בעיסקי עצים ביערות וניהל בית חרושת גדול לזכוכית. מצעירותו נמשך לציונות והיה חבר הועד הציוני בעירו סמולנסק.

בשנת 1905 חיסל את עסקיו המצליחים ועלה ארצה ליפו עם רעייתו לאה לבית לבוק שהייתה ציונית כמוהו. לאה חלקה עימו באומץ ובתבונה את קשיי העלייה והקליטה.

עימם עלו ארבעת ילדיהם שרה סימה אברהם ורבקה, ילדתם החמישית אביבה, הייתה הבת הראשונה שנולדה בתל אביב ושמה  על שם העיר.

ביפו יסד דוד בית מסחר לעצים וחומרי בנין אולם לאחר מאורעות תרפ"ד ושריפת מחסניו העביר את עסקיו לתל אביב. נחשב לאחד מגדולי הסוחרים בעיר.

דוד ולאה היו ממייסדי אחוזת בית, בין הראשונים אשר בנו את ביתם שם. ילדיהם חונכו בגימנסיה הרצליה.

ביתם בלילינבלום 22 היה בית פתוח הן למנהיגי היישוב והן לרבים שנזקקו לעזרה.

דוד היה פעיל בוועד תל אביב, שם קידם יוזמות לקידומה של העיר. הכין את קבלת הפנים לברון רוטשילד בביקורו ב- 1914 , כמו כן היה חבר הוועד המפקח של גימנסיה הרצליה.

היה חבר "ועדות החיטה והקמח" לעזרת אחיו במלחמת העולם הראשונה וחבר "וועד ההגירה" לעזרת מגורשי תל אביב ויפו ב 1917 .

בעת גירוש 1917 שהתה המשפחה בפתח תקווה אצל אחותו וגיסו אסתר וזלמן גיסין. עם נצחון בנות הברית היו בין המשפחות הראשונות שחזרו לת"א.

דוד היה חבר מועצת תל אביב סגנו וממלא מקומו של דיזינגוף וחבר וועדת הכספים בעיר.

בין פעילויותיו הרבות: חבר ב"וועדת סיפוח השכונות לתל אביב" (ב-1927) , חבר בוועדת שכר הדירה בעיר (1922), הקים את תחנת מכבי אש הראשונה בעיר, היה מיוזמי ומייסדי בית הספר הראשון למסחר גאולה.  ממייסד "משפט השלום העברי בארץ ישראל", נשיא לשכת בני ברית "שער ציון", חבר בהנהלה של לשכת המסחר היהודית בת"א.

דוד נהג לפרסם מאמרים בעיתון "הדואר" ו"הארץ" ובעיתונים נוספים, בעיקר בנושאים יישוביים ומוניציפליים אך גם בנושאי ייעור ואיכות הסביבה.

אין ספק כי היה איש חזון ומעש בכל שטחי החיים הוא ורעייתו הגשימו והנחילו בחייהם ערכים של החזון הציוני, אהבת הארץ, השפה העברית, התרבות העברית המתחדשת ותרמו רבות להקמתה וביסוסה של תל אביב.

כל בני משפחת איזמוז'יק היו מהבוגרים הראשונים של גמנסיה הרצליה (מחזור ג' עד ט"ו). נטלו חלק פעיל בארועי התקופה והצטיינו, איש בדרכו, בעבודה ציבורית. ביתם היה פתוח לאנשי ציבור ורוח, לעולים חדשים, פליטים ונזקקים.

שרה נישאה לבן ציון כהן, מרואי החשבון הראשונים בארץ. שרה מהנשים המשכילות בדורה, הצטיינה במיוחד בעזרה לזולת.

סימה נישאה ליצחק ציזלינג, חבר במפקדה הארצית של  ה"הגנה", ממייסדי תנועת המכבי והמכביות, ממקימי "חומה ומגדל" ו"כופר היישוב", תעשיין.

סימה בוגרת סמינר למורות וגננות בירושלים, הייתה שוחרת תרבות ואמנות. ביתה היה מוקד לאנשי רוח, סופרים ואמנים. שנים רבות עסקה בהנחלת הלשון לתושבי השכונות הדרומיות של ת"א ולעולים חדשים. ניהלה את פעולות התרבות של ויצו ת"א. כיהנה כיו"ר ויצו בת"א וחברה פעילה בהנהלת ויצו ישראל. הצטיינה בכישרון כתיבה ונאום וייצגה את ויצו בפורומים רבים.

אברהם נשא לאשה את יהודית, בת יהושוע סופרסקי ממנהיגי היישוב האזרחי. אברהם הצטרף כנער למגיני תל-חי, ולימים שימש ביתו כמרכז לחברי ההגנה  וכמחבוא ("סליק") לנשק ההגנה בירושלים. השתלם ברפואת רנטגן בסורבון, הקים מכון רנטגן בירושלים ושימש כאחד מבכירי רופאי הרנטגן בעיר ובבי"ח הדסה. היה בין מקימי קופ"ח לאומית. ד"ר איזמוז'יק חי ופעל כל חייו בירושלים לא הותיר צאצאים.

רבקה  נישאה לאהרון נתנאל מראשי המכבי והמכביות בארץ, נשיא מכבי העולמי. ממיסדי ומנהלי "החברה המרכזית למסחר והשקעות", מהפעילים הבולטים של מפלגת הציונים הכלליים.

רבקה סיימה סמינר למורות וגננות בירושלים. אחת הגננות המובילות בארץ בשיטת מונטסורי. בנעוריה הייתה פעילה ב"גדוד מגיני השפה העברית", מדריכה ב"צופים העבריים" וההגנה. פעלה כל חייה בתפקידים שונים בהנהלת ויצו ת"א וויצו ישראל. יזמה וטיפחה מועדוני תעסוקה ל"גיל הזהב". בהוקרה על פעילותה הציבורית קיבלה את "אות הנשיא למתנדב" ותואר "יקי העיר ת"א" (1991). כממשיכת דרכו של בעלה הייתה ממייסדיו ומנהליו הראשונים של "כפר המכביה" וזכתה ב"אות יקיר מכבי העולמי" (1985).

אביבה נישאה לשמעון אלמן, אגרונום, מראשי התעשיינים, ממקימי "ג'נרל לצמיגים", דיסקונט השקעות, אמפא ויו"ר מכון היצוא.

אביבה נולדה כבת זקונים להוריה בשנת 1909, שנת ייסוד העיר ת"א ושמה נקרא על שם העיר. הבית הפתוח שניהלה משקף את המתרחש בארץ: אירוח ארוך טווח וטיפול בניצולי שואה, פגועי שבי, מעפילים בודדים, פצועי קרב לטרון אנשי מח"ל, ילדי שיטפונות במעברות ונשים במצוקה. פעלה ב"וועד למען החייל", לימדה עולות בולגריות ביפו ונשים בשכונות ת"א. בויצו ישראל עמדה בראש המחלקה ל"תעשיות בית", במסגרתה סיפקה מקורות תעסוקה לנשים בעיירות פיתוח ודאגה להכשרתן לעבודה בביתן.

myimages24איזמוז'יק – תמונת משפחה
myimages24 איזמוז'יק – תמונת דורות הבאים
excel64איזמוז'יק – עץ משפחה

מאמר- יצחק נודלמן