אדלר ישראל וברכה

אחד-העם 26  אדלר ברכה וישראל-יהודה (יש"י)

adler-coupleיש"י (ישראל-יהודה) אדלר נולד בשנת התר"ל בעיירה ינובה, הסמוכה לפינסק, רוסיה.  אביו ר' שלמה ז"ל היה תלמיד חכם, שגידל את בנו יש"י  בחיק היהדות ולימודי הקודש. יש"י הנער הצטיין בזיכרונו ובשכלו הישר. הוא נמשך אחרי ספרות הלכתית ואחר האגדה. הספר של מאפו "אהבת ציון" שבה את לבו, והוא חלם את חלום שיבת ציון בעקבותיו.

משנת תרמ"ו עד סוף תרנ"ה עסק יש"י בהוראת עברית בכפרים ובערים. בשנת תשנ"א נשא בפינסק לאשה את ברכה, בת הרב ישעיהו מרדכי אייזנברג, המכונה החסיד, ממשפחת "הצדיק מאפטא".

יש"י הצליח לייסד חברת בעלי מלאכה לעזרה הדדית, ברישיון מיוחד מן הממשלה – דבר שהיה קשה מאד בימים ההם, וכן ייסד את החברה "חובבי שפת עבר", שאליה נלוו במשך הזמן מטובי הצעירים בעירו ועד זקני חכמים.

הוא ערך שיעורי ערב והרצאות ללימודי היהדות, והפיץ עיתונים וספרים עבריים – שלא על מנת לקבל פרס.

בשלהי שנת תרס"ד ערכו הציונים נשף פרידה לכבודו, לקראת צאתו לארץ ישראל ללמד עברית, בשל מחסור במורים לעברית בארץ.

בראשית שנת תרס"ה עלה לארץ עם חברו יחיאלי לירושלים, בעקבות הזמנה מישראל לנהל את ביה"ס במושבה רחובות.  מצב ההוראה היה גרוע, בכל המושבות היה שליט הז'רגון – אידיש.  תקופה של עבודה נמרצת החלה לגביו. מספרים עליו שעבד 16 שעות ביום עבודה תרבותית וציבורית יחד עם עסקני תרבות ברחובות, יוסף סמילנסקי, א.ד. גורדון ועוד.  שימת לב מיוחדת הקדיש אדלר לסידור הספרייה ברחובות, להרחבתה ולשיפורה.  אדלר הנהיג הצגת מחזות מסיפורי התנ"ך בתוך כתלי ביה"ס, והשתדל להכניס שכלולים בשטח ההוראה בכלל.

בשנת 1905, עם פרוץ הפרעות ברוסיה, חזר יש"י לרומל כדי להביא את בנות משפחתו שנשארו שם: אשתו ברכה וארבע בנותיו בגילאים 12-5. הם הגיעו באונייה לארץ, לנמל יפו.

בראשית שנת תרס"ח עבר אדלר ליפו כמורה בביה"ס לבנות של ועד חובבי-ציון באודסה, שנוסד וכולכל על ידו.  בייחוד התמסר אדלר להוצאת הספרים "קהלת" שהיה אחד ממייסדיה.  תפקיד ההוצאה היה לספק ספרי עזר למורים וספרי לימוד לתלמידים  בעברית.

במקביל החל להוציא את הירחון הפדגוגי "החינוך".

אדלר היה אחד מראשוני בוני תל-אביב. ביתו ברחוב אחד העם 26, היה קצה תל-אביב של הימים הראשונים.  הוא נבחר פעמיים כחבר ועד תל-אביב, והיה בין אלה שהשתדלו להעביר את המוסדות הציבוריים מיפו לתל-אביב.  ישי אדלר היה פעיל בחינוך כמורה בגימנסיה העברית בתל-אביב, פעיל כמייסד קרן היסוד, כסופר ומשורר שהוציא כמה כתבי-עת וספרות ילדים. בביתו שהיה בית ועד לחכמים, הייתה ספרייה.  במותו ב-1948 הוריש את הספרייה לעירית תל-אביב.  ישי תרם ועזר להקים את היישוב רמת-ישי הקרוי על שמו.

ארבע הבנות שחונכו לאהבת המולדת, למדו בסמינר לוינסקי, ונפוצו להתיישבות העובדת בארץ.

אלישבע המשיכה בלימודי ההוראה והייתה למורה בארץ, ולאחר מכן בארצות-הברית.  בפרישתה לגמלאות, חזרה לארץ ונקברה בכפר-יחזקאל.

רבקה, הלכה לגליל עם קבוצת ה"שומר", שם הכירה את כרמי, ועם הקמת ההתיישבות בעמק-יזרעאל עברה עם בעלה למושב כפר-יחזקאל שבעמק.

חנה, גמרה את סמינר המורים, עברה להתיישבות בקיבוץ חולדה, שם הכירה את משה פלדשטיין, הם התחתנו ועברו למושב כפר-יחזקאל, שם הפך משה למוכתר הכפר.

יהודית – התגייסה לעזרת המולדת, הצטרפה לטרומפלדור ונלחמה בתל-חי לצידו. במוזיאון מוזכר שמה כגיבורה שהעזה להביא מים תחת אש לנצורים בתל-חי.  לאחר המלחמה, חזרה לתל-אביב והייתה תושבת ת"א עד למותה

myimages24אדלר – תמונות הבית והמשפחה
excel64אדלר – עץ משפחה