משפחת טאג'ר



טאג'יר שמואל וסולטנה  שדרות רוטשילד 3

 שמואל ורעייתו סולטנה זכו לבנות את ביתם בשדרות רוטשילד 3 באחוזת בית שהפכה לעיר תל אביב. שמואל טאג'יר נולד בסופיה בולגריה בשנת 1868 ועלה לארץ לירושליים בהיותו בן 11 יחד עם הרב הראשי של העיר סופיה. אביו חזקיה, עלה לארץ שנה אחת אחריו והתיישב בירושלים בעיר העתיקה.


       בשנת 1889 בהיותו בן 22 נשא לאשה את סולטנה  בת הגביר ישעיה בכר ישעיצ'י, שגר עם רעייתו ריינה בחצר הגדולה בעיר העתיקה בירושליים ברח' משגב לדך 9 סמוך מאד לכותל המערבי. לאחר נשואיהם נדד הזוג הצעיר והנאה מירושליים, בתחילה עברו להתגורר בנחלת שבעה ולאחר מכן עברו ליפו לרחוב החלפנים. שמואל קיבל כנדוניה 2000 מטבעות זהב תורכיות, כסף זה הושקע על ידו כמעט כולו בפיתוח העסקים ביפו ובבניית הבית בשדרות רוטשילד.יחד עם שני אחיו הירושלמים, יעקב וניסים, עסקו השלושה במסחר: הם ייבאו רהיטים מאירופה  ובעיקר כסאות מאוסטריה, רהיטי עץ מעוצבים, עגלות לתינוקות ואף מיטות אפריון עם עיטורי זהב ובשנת 1890 הוקמו החנות והמחסן שהיו ברחוב בוסטרוס בואכה יפו.  עוד לפני עסקי הרהיטים, הקימו בית מלאכה לעיבוד עורות בשותפות עם מ. חודרובסקי בחלקה שקנו בשפת הים (בקצה רחוב גאולה של היום), שם היו צובעים את העורות ומטפלים בהם, הם רכשו עורות גמלים, כבשים ובקר ושלחום לעיבוד בתורכיה, העורות המעובדים הוחזרו לארץ ונמכרו ליצרני נעליים בארץ ישראל שהייתה אז עדיין בחיתוליה מבחינת עסקים ומסחר, הייתה להם עוד חנות ביפו נוספת שם מכרו סוכריות, ממתקים ושוקולדים שכולם הובאו באניות.

...ואז עלה הרעיון להקים עיר עברית חדשה בחולות על אדמת כרם "ג'יבאלי"  ושמואל התלהב מהרעיון, כמו שכתוב בפרטיכל הראשון ובסעיף הראשון של המייסדים: "מטרת האגודה היא רכישת רובע חדיש עברי ביפו", הוא נרשם בין הראשונים וכשזכה בהגרלת הצדפים המפורסמת בחלקה שברוטשילד, השתמש בחלק מכסף הנדוניה לבנות את ביתו בשדרות רוטשילד מספר 3, זה היה הבנין הראשון בן שתי הקומות שהוקם באחוזת בית ומשפחתו עברה לגור בו בשנת 1912, הקמת אחוזת בית חיממה את לבו והוא היה משתתף פעיל בהקמתה, בועד השכונה, בועדות השונות ובעיקר בבעיות הבניה של המדרכות, הכבישים והגנים, בשנת 1929 פעל בביתו בקומה הראשונה סניף של בית הספר "תחכמוני", אך בשנת 1931 נמכר הבית לבנק גרמני (דר טמפלגזלשפט בע"מ ביפו) ובינואר 1935 נרכש ההבית ע''י בנק אלרן.

בהיותו שומר מסורת לקח חלק בפעילות ציבורית למען הקהילה, היה בא כח עדת הספרדים בחברת קדישא, גבאי בית התמחוי לעניים, חבר הנהלה ב"גמילות חסדים" ובתחילת שנות השלושים משסגר את עסקיו פנה  לעבוד בבית ועד הקהילה (ברחוב יבנה פינת שדרות רוטשילד) שבו שכנו הרבנות הראשית, בית הדין הרבני, חברה קדישא ושאר מוסדות הדת. הוא היה שותף בהקמת ביתת הכנסת הגדול ביפו – "קהילת יעקב" ובית הכנסת – "שערי ציון" בנווה צדק. לימים היה בין מקימי בית הכנסת הגדול לקהילתת הספרדים בתל אביב "אהל מועד". שמואל טאג'יר נפטר בתל אביב בשיבה טובה בשנת 1957 והוא בן 89 שנים, הסבתא סולטנה נפטרה שנים לפניו בשנת 1949, מוצאה של משפחת טאג'יר הוא מהעיר טולדו שבספרד. עם גירוש יהודי ספרד, נדדה המשפחה והגיעה להולנד ואולי לגרמניה והתיישבה לבסוף בעיר הבירה סופיה בממלכת  בולגריה. למשפחה ענפים רבים בארץ, בספרד, ברוסיה, בקובה ובארה''ב.  

   לשמואל וסולטנה היו אחד עשר ילדים. שלושת הראשונים אברהם, מרקדו ולונה נפטרו בילדותם. ושמונת הילדים שבאו לעולם אחריהם עשו חייל והקימו משפחות למופת אשר לקחו  חלק בבנין מדינת ישראל. כיום במשפחה עשרות נכדים, נינים ובני נינים. שמות ילדיהם של שמואל וסולטנה טאג'יר הם : ציונה, אשר, מריים, ברוך, שושנה, חזקיה, שלום ויוסף ישעיה, רובם שינו שמם למשפחות תגר, תג'ר או טג'ר. במלחמת העולם השנייה התגייסו צעירי המשפחה לכוחות הבטחון ולצבא הבריטי ושרתו במחתרות בהגנה ובפלמ"ח.

... ואלה  בניהם ובנותיהן של שמואל וסולטנה טאג'יר: ציונה תג'ר נולדה ביפו בשנת 1900 התפרסמה ועשתה חיל בהיותה הציירת הארץ ישראלית הראשונה בארץ הקודש, היא למדה ציור בבצלאל בירושליים ובפריס, באולפנה של הצייר אנדרה לוט. ציוריה הרבים מתארים את נופה ואנשיה של ארץ ישראל, נופי תל אביב ויפו, הירקון, טבריה, הגליל, ירושלים, צפת, חיפה ואילת, כמו כן ציירה דיוקנאות רבים ומעוררי השתאות של בני משפחתה ואנשי ארץ ישראל, שכולם הוצגו בעשרות תערוכות במוזיאונים ברחבי הארץ ובעולם ובשנת 2004 פתחה במוזיאון תל אביב את תערוכתה הרטרוספקטיבית רחבת ההיקף על שנות יצירתה ועבודתה הכוללת לאורך שנות חייה. ציונה התגייסה לצבא הבריטי כנהגת בחיל הנשים ולאחר מכן שרתה ב"הגנה" בתל אביב. בנה אברהם כץ עוז, ממיסדי קיבוץ נחל עוז, הקים משפחה עניפה. היה חבר כנסת, שר החקלאות ומילא תפקידים רבים. אשר תגר, נולד בשנת 1901. בתחילה עבד עם אביו בעסקי העורות ולאחר מכן היה נציג חברה בינלאומית לציוד רפואי בארץ ובאירופה. במלחמת העולם השנייה התגייס לחיל הנוטרים, בין תפקידיו כסמל מחלקה, היה שמירה על העצירים ממוצא גרמני בגליל, הקים וניהל משק חקלאי ומטעים במושב אביחיל. לאשר שלושה ילדים: שמואל אבי עד, איילה רוזנפלד ודן תגר, לכולם בנות,  בנים ונכדים.

ברוך תגר נולד ביפו בשנת 1903. נשלח על ידי אביו ללמוד רוקחות. למד באוניברסיטה האמריקנית בבירות אשר בלבנון ומשם עבר ללמוד בשווצריה בעיר ג'נבה. שם נשא לאשה את אודט יהודית בק והזוג חזר לארץ והתיישב בתל אביב. ברוך תגר הקים בית מרקחת תחילה ברחוב הרצל בתל אביב ולאחר מכן ברמת גן. התגייס לצבא הבריטי והיה חובש קרבי בגדוד בריטי. לאחר המלחמה היה רוקח בבית חולים הדסה בהר הצופים בירושליים. עם קום המדינה  עבד במשרד הבריאות ולאחר מכן הקים שנית בית מרקחת ברמת גן. לברוך שני בנים ובת. דינה תגר מאיר, אריאל תגר ודוד תגר לכולם בנים, בנות, ונכדים. שושנה הקנברוך נולדה ביפו בשנת 1907. נישאה לגבריאל הקנברוך שהיה מראשוני התעשיינים בארץ ישראל, שנים רבות התגוררו בתל אביב ולאחר מכן עברו לרמת גן, בארגון ההגנה פקדה על פלוגת הנשים ועסקה במחתרת בייצור רימוני יד, לשושנה וגבריאל בן ובת. יוסף שגיא  ממיסדי קיבוץ יוטבתה ומריים שמחוני מקיבוץ יפתח בגליל ונכדים רבים. מריים איכר. נולדה ביפו בשנת 1909, הכירה את אברהם איכר מפקד ההגנה בתל אביב ונישאה לו, היא נפטרה בעת לידת בתה שנולדה  בשנת 1936 ונקראה על שמה – מריים או בפי בני המשפחה, מיקי לה שני בנים ובת. חזקיה טג'ר, נולד ביפו בשנת 1912, קנה לו מוניטין כבעל ידי זהב, היה רתך מומחה ועבד בתעשיית הנשק במחתרת. לקח חלק חשוב ביצור המשוריינים של המדינה שפעלו בדרך מובילי השיירות לירושליים הנצורה. הצטרף לחברת החשמל ועבד בה עד צאתו לגימלאות. נשא לאשה את שושנה בת משה אשולין אף היא  ילידת יפו. לחזקיה שני בנים ובת. שמואל, עדנה ואיתן. להם בנים בנות, נכדים ונינים.  שלום תגר,  נולד בתל אביב בשנת 1916, שרת במשטרת ירושליים והתגייס לצבא הבריטי. זכה לאותות הצטיינות מהמלך הבריטי על ארגון מבצע בריחה  מרתק מהשבי הגרמני. קפץ עם חברו סלבה יושע מהרכבת ביגוסלביה ועשה דרכו ברגל לסלוניקי ביוון. ארגן קבוצת חיילים יהודים ואנגלים, והפליג בחשאי בים האגאי לתורכיה. הגיע לאחר תלאות רבות לארץ ישראל והתקבל כגיבור. היה בש"י והשתתף במלחמת השחרור, עם קום המדינה שרת בצה"ל כמושל מג'דל, כקצין מודיעין, השתחרר והיה ממונה אזורי על בטחון בגליל. בהיותו דובר שפות רבות ומאיר פנים היה למדריך תיירים מבוקש. יוסף ישעיה תגר נולד בשנת 1918 בתל אביב התגייס לחיל האוויר הבריטי, נפצע קשה כשהופל מרכבת הנוסעת לקהיר משהחלים עבד בשרות הדואר המנדטורי, לאחר מכן התגייס לצבא עם קום המדינה ושירת בחיל האוויר, פעל בשליחויות המדינה באירופה ובמשרד החוץ, ולבסוף ניהל את חברת התעופה אולימפיק בירושליים שנים רבות.